משמורת

(מאמרים - משפט)
את המושג משמורת החליף המושג הורות משותפת ואילו הסדרי הראיה הפכו מזמן לזמני שהות

הרוח הנושבת מעיפה מעולמנו את המושג "משמורת", אגב מילה שאפילו לרגע לא הייתה מוזכרת בחוק, אולם במהלך השנים לכל ברור כי הילדים יהיו במשמורת האם ואילו האב יקיים "הסדרי ראיה" עם הילדים. אז מה קורה היום בבתי המשפט? את המושג משמורת החליף המושג הורות משותפת ואילו הסדרי הראיה הפכו מזמן לזמני שהות.

נוצר ב-07.04.2016 12:04
(עורכי דין)

4 שנים של דיונים מתמשכים, הסתיימו בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי, אותו קבעה כב' השופטת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, סביב סוגיית הקשר בין ילדה לאביה ארבע שנים של מאבק בין זוג הורים סביב סוגיית הקשר בין הילדה לאביה, לרבות התערבות של מטפלים פרטים, פקידי סעד, וועדת תסקירים - הגיעה לסיומה.

בפסק דין תקדימי קבעה כב' השופטת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אב יראה את בתו בהתאם להסדרי ראיה מסודרים, ללא כל פיקוח והיה והאם תבטל מפגש ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, יגרור הדבר תשלום בגובה של 10,000 ש''ח!!!

במשך השנים טען האב שהאישה, שיוצגה באמצעות עוה"ד פליקס גרודצקי, מסכלת את המפגשים בינו ובין הילדה, בכל פעם בדרך אחרת - לעתים האישה לא מביאה את הילדה למפגשים בטענה שהילדה חולה, לעתים טענה שהילדה לא רוצה, לעתים סיפרה האישה שהילדה מפחדת מאביה, לעתים האישה דיווחה כי האב אלים ועל כן הורחק, גם מהאישה וגם מהילדה.... כמו כן, צוין כי לעתים  המפגשים היו מתנהלים במרכז קשר, חלקם בליווי צד ג'.

כאמור, במשך ארבע שנים מנסה האב, באמצעות עוה"ד שירה קופמן, ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, לשכנע את בית המשפט, לקיים הסדרי ראיה רגילים פתוחים שהרי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדה וכל טענותיה של האישה - כזב הן ואין מאחוריהן דבר.

בית המשפט לענייני משפחה פתח את התיק בכמות חסרת תקדים וחריגה, לרבות למעלה מ-15 דיונים ולמעלה ממאה בקשות שהוגשו על ידי הצדדים בתיק הסדרי הראיה. בימים האחרונים, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של האב לבית המשפט כי הסדרי הראיה לא צורך בנוכחות צד ג' וכי בית המשפט יקבע סנקציות על הפרת הסדרי ראיה מצד האם, התקבלה ההחלטה.

ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, שחף ושות', נמסר: "לא ניתן לתת התייחסות ספציפית לגופו של המקרה, אולם באופן כללי נאמר כי מדובר בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי. ישנם פסקי דין המדברים על קנסות בגין הפרות הסדרי ראיה בגובה של 500-1,500 ש''ח, ברם סכום של 10,000 ש''ח בגין כל הפרה הינו חריג ביותר בפסיקת בתי המשפט".

ארבע שנים של מאבק בין זוג הורים סביב סוגיית הקשר בין הילדה לאביה, לרבות התערבות של מטפלים פרטים, פקידי סעד, וועדת תסקירים - הגיעה לסיומה. בפסק דין תקדימי קבעה כב' השופטת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אב יראה את בתו בהתאם להסדרי ראיה מסודרים, ללא כל פיקוח והיה והאם תבטל מפגש ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, יגרור הדבר תשלום בגובה של 10,000 ש''ח!!

במשך השנים טען האב שהאישה, שיוצגה באמצעות עוה"ד פליקס גרודצקי, מסכלת את המפגשים בינו ובין הילדה, בכל פעם בדרך אחרת - לעתים האישה לא מביאה את הילדה למפגשים בטענה שהילדה חולה, לעתים טענה שהילדה לא רוצה, לעתים סיפרה האישה שהילדה מפחדת מאביה, לעתים האישה דיווחה כי האב אלים ועל כן הורחק, גם מהאישה וגם מהילדה.... כמו כן, צוין כי לעתים  המפגשים היו מתנהלים במרכז קשר, חלקם בליווי צד ג'.

כאמור, במשך ארבע שנים מנסה האב, באמצעות עוה"ד שירה קופמן, ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, לשכנע את בית המשפט, לקיים הסדרי ראיה רגילים פתוחים שהרי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדה וכל טענותיה של האישה - כזב הן ואין מאחוריהן דבר. בית המשפט לענייני משפחה פתח את התיק בכמות חסרת תקדים וחריגה, לרבות למעלה מ-15 דיונים ולמעלה ממאה בקשות שהוגשו על ידי הצדדים בתיק הסדרי הראיה. בימים האחרונים, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של האב לבית המשפט כי הסדרי הראיה לא צורך בנוכחות צד ג' וכי בית המשפט יקבע סנקציות על הפרת הסדרי ראיה מצד האם, התקבלה ההחלטה.

ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, שחף ושות', נמסר: "לא ניתן לתת התייחסות ספציפית לגופו של המקרה, אולם באופן כללי נאמר כי מדובר בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי. ישנם פסקי דין המדברים על קנסות בגין הפרות הסדרי ראיה בגובה של 500-1,500 ש''ח, ברם סכום של 10,000 ש''ח בגין כל הפרה הינו חריג ביותר בפסיקת בתי המשפט".

סנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי: אם שלא תעמוד בהסדרי הראייה של בתה עם אביה תשלם 10,000 ש''ח!!!4 שנים של דיונים מתמשכים, הסתיימו בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי, אותו קבעה כב' השופטת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, סביב סוגיית הקשר בין ילדה לאביה

(מאמרים - משפט)

לאחר שבחודש האחרון עסקנו בנושאי הגירושין והמזונות במסגרת "המדריך לגירושין", השבוע נעבור לעסוק במשמורת וסדרי ראיה. עם פרוץ המשבר בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר מי מהצדדים עוזב את הבית, וכאשר לצדדים ילדים מתחת לגיל 18- יש להחליט בדבר משמורת על הילדים, וכן קביעת סדרי הראיה. כלומר- יש להחליט איזה הורה יהיה הורה משמורן, אצלו יגורו הילדים וישהו רוב הזמן, ואיזה הורה יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף - כלומר באילו ימים ושעות ישהו עימו הילדים

(דעות)

אחד העיוותים הכי גדולים של מערכת המשפט בנוגע לילדים להורים גרושים הוא נושא המשמורת המשותפת. למרות הרוח החדשה שנושבת בבתי המשפט, שמהותה קבלה והפנמה של מסקנות ועדת שניט שמהותן אחריות הורית משותפת, עדין אנו עדים לאחד הפרדוקסים הגדולים ביותר - בכדי לקבל משמורת משותפת צריך לקבל את הסכמת האישה. או במילים אחרות: לצפות לסוג של גדלות רוח שאני לא בטוח כמה אנשים מכילים אותה, שמהותה ויתור בעת מאבק

(דעות)

לפני אי אלו שנים קיבלתי משמורת על ביתי הבכורה, מסיבות שונות ומשונות שלא פה המקום לפרט. תפקדתי כמה שנים כאב משמורן יחיד לביתי בעזרתם של הורי (אין על שני הפולנים האלו). בשנים האלו למדתי על בשרי כיצד מתייחסת המערכת אל הורה יחידני ובמיוחד, אם הוא גבר

(דעות)

התשובה לטענות ארגוני הנשים לגבי פערי שכר מגדריים, היא שישראל בכלל איננה חריגה לעומת מדינות אחרות. מצב שכר הנשים בישראל עומד סטטיסטית באותו מקום כמו כל מדינות סקנדינביה, הרבה יותר טוב ממדינות אירופיות אחרות, ולמעשה נשים בכלל אינן מופלות בשכרן. הן פשוט עובדות פחות, וגברים עובדים יותר. ומהו הפיתרון של גלי עציון, ח"כ זהבה גלאון, וח"כ ציפי חוטובלי להפרשי השכר המגדריים? לאסור על גברים לעבוד שעות נוספות, כדי להוריד את רמת השכר של הגברים לזו של הנשים

(אזרחי)

ארגוני הגברים והאבות בישראל הגישו לבית המשפט העליון בקשה חריגה להצטרף לדיון שבין תנועת אמונה, ארגון פמיניסטי המייצג נשים דתיות, לבין הועדה לבחירת דיינים שבמשרד הפנים. הגברים מבקשים מבג"ץ לקבל את עמדת העותרת, וארגוני הנשים, ולצרף אישה לועדה למינוי דיינים.  לא זו בלבד אלא שארגוני הגברים אף מבקשים מבגץ להחליף את מחצית הגברים בוועדה למינוי דיינים - בנשים. ארגוני הגברים גם קוראים לפטר את מחצית הדיינים בבתי הדין הרבניים ולהחליפם בדייניות

(מאמרים - משפט)

בתאריך 19/1/12, החליט שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את החלטותיה של ועדת שניט, שמונתה לבדוק את סוגית חזקת הגיל הרך - והורה על העברת מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת להכין הצעת חוק בהתאם להמלצות. המלצתה העיקרית של הועדה הינה ביטול חזקת הגיל הרך, והינה בעלת השפעה מסיבית על הורים לילדים בני למטה מ-6 שנים, המצויים בסכסוך גירושין וחלוקים בשאלת המשמורת וסדרי הראיה

(הדופק הפוליטי)

כנס במרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן מעורר מלחמה בין המינים, והתנצחויות בלתי פוסקות בין ארגוני הנשים, ארגוני הגברים, חברי כנסת, בכירים במשרד המשפטים ומשרד הרווחה, ואפילו תביעות משפטיות בארה"ב, בטקסס ובפנסילבניה שנפתחו ע"י אבות ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית במטרה לאיים על התורמים לבר אילן. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ פועלת לסגור את הכנס המוגדר כ"הסתה אכזרית נגד גברים, וניצול לימודי המגדר לשלילת זכותם של אבות לקשר עם ילדיהם ברמות שלא נראו עדיין בארץ"