שני מחקרים שנערכו ע"י ד"ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל ופרופ' יוסף זוהר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא-תל השומר מצאו כי חיילים ישראלים שלקו בהפרעה פוסט-טראומטית, אינם מועדים יותר לפעילות פלילית ואינם בעלי שכיחות יתר של תמותה, מאשר חיילים ישראלים שלא לקו בהפרעה פוסט-טראומטית – זאת בניגוד לממצאי מחקרים אשר נערכו על צבאות שונים בעולם.
מחקרים רבים שנערכו על יוצאי צבא, בעיקר בארה"ב, מדווחים כי אלה הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מועדים יותר לפעילות פלילית, בעיקר אלימות ושימוש באלכוהול וסמים וכמו כן בעלי שכיחות יתר של תמותה. בשני מחקרים שונים שנערכו ע"י ד"ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, ופרופ' יוסף זוהר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא-תל השומר, נבדקה מגמה הזו על יוצאי צבא ישראליים שלקו בהפרעה פוסט-טראומטית.
המחקר נערך על כ-2500 יוצאי צבא מקום המדינה ועד שנת 2000 ומוכרים על ידי משרד הביטחון כבעלי הפרעה פוסט-טראומטית, שהושוו לכ- 2500 יוצאי צבא בעלי מספר אישי עוקב. הטראומה העיקרית במדגם זה היא חשיפה לקרב (80%) במלחמות של"ג ויום כיפור. שני ממצאים עיקריים במחקר: 1. לבעלי הפרעה פוסט-טראומטית היו קצת יותר עברות פליליות באופן כללי, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בעברות הקשורות לאלימות ולשימוש בסמים – בניגוד לשאר צבאות העולם שבהם נבדקה התופעה והתקבלו נתונים שמצביעים על עלייה ניכרת בעברות פליליות בקרב חיילים פוסט-טראומטיים. 2. בניגוד לממצאים בעולם על קשר בין פוסט טראומה לשיעורים גבוהים של תמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במחקר הנוכחי נמצאו שיעורי תמותה דומים בקרב יוצאי צבא שמאובחנים עם פוסט-טראומה ויוצאי צבא ללא אבחנה כזו.
ד"ר לאה פוסטיק מאוניברסיטת אריאל מסבירה את ממצאי המחקר: "הסיבה לבדוק את הנושא שוב, הפעם בישראל, נובעת מן העובדה שהפרופיל האנושי של חיילי צה"ל הינו שונה באופן מהותי מזה של צבאות אחרים. השוני העיקרי הוא בייצוגיות. בעוד שבצבאות אחרים הצבא מורכב מאנשים שבחרו בו כמקצוע, בעיקר כאלה משכבות סוציואקונומיות נמוכות, בישראל ניתן לראות ייצוג של רוב השכבות הסוציואקונומיות, אפילו ביחידות השדה שחייליהן מועדים יותר לפתח הפרעה פוסט-טראומטית, הנחשבות ליחידות עילית ומבוקשות מאד גם בקרב מי שמגיע משכבות סוציואקונומיות גבוהות. שוני נוסף הוא שבמדינת ישראל אמנם קיים שימוש לרעה באלכוהול וסמים, אך הוא נפוץ הרבה פחות מאשר בארה"ב ובאנגליה, שם נערכו רוב המחקרים.הסברים נוספים יכולים להיות שמראש מדובר באנשים (חיילים) עם רקע אחר מאלה שבצבאות אחרים ועל כן יש להם פחות נטייה להתנהגות מסוכנת שמובילה למוות"
עוד הוסיפה ד"ר פוסטיק: "מסקנה נוספת שניתן להסיק מהמחקר הנוכחי, מציגה אפשרות לכך שחיילים הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מקבלים טיפול טוב ממשרד הביטחון ועל כן הממצאים אצלם שונים ממקביליהם בעולם. חשוב להבין זאת מכיוון שפעמים רבות ישנה נטייה להסתכל על מחקרים ודרכי טיפול שונים הנעשים בעולם בקרב פוסט-טראומטיים ולשאוף לחקות אותם כאן בארץ, ובמקרה הזה לפחות ניתן לראות כי הם פחות רלוונטיים ליוצאי צבא ישראלים".
בשבוע שעבר נחתה בישראל משלחת צ'כית, שמנתה 22 בכירים משמונה אוניברסיטאות בצ'כיה, בכדי להשתתף בסמינר ייחודי על פעילות חברות היישום בעולם האקדמי. הסמינר, המאורגן על ידי חברת אריאל – חברת היישום של אוניברסיטת אריאל בשומרון - וחברת מרטל, חברת ייעוץ וליווי עסקי קנדית-ישראלית אשר עוסקת בקידום חברות הזנק ומסחור ידע אוניברסיטאי, כלל הרצאות מומחים וביקור במרכזי מחקר וחברות יישום ברחבי הארץ.
המשלחת ביקרה בשבוע החולף במספר מרכזי מחקר וחברות יישום בארץ. היא החלה כמובן בביקור בקמפוס אוניברסיטת אריאל, התרשמה ממרכזי המחקר בקמפוס ושמעה הרצאה לגבי אופן העבודה של חברת היישום. באותו הביקור המשלחת קיבלה סקירה, על ידי ויטלי וישנפולסקי – מנכ"ל חברת מרטל ומיוזמי הביקור – על קרן סקולקובו והחיבור של אוניברסיטת אריאל וחברת היישום אריאל לעמק הסיליקון הרוסי. המשלחת גם קבילה הסבר על פארק התעשיות עתירות הידע המוקם בימים אלו במתחם הקמפוס של אוניברסיטת אריאל.
בהמשך השבוע המשלחת הגיעה לעוד מספר ערים ומרכזי מחקר. בחיפה הם ביקרו בחברת ביו-ראפ טכנולוגיות, בטכניון ופארק ההיי-טק מת"ם, ובאור יהודה הם נחשפו לחממה הטכנולוגית "אינסנטיב". את ביקורם בארץ, לאחר שהם הגיעו גם לאוניברסיטת תל אביב ולמכון ויצמן ברחובות, הם חתמו בסופ"ש בירושלים.
"מטרת הסמינר או הביקור הזה היה ללמד את המשתתפים על מסחור ידע, בעקבות הניסיון שצברנו, עם כוונה לשת"פ בעתיד" הסביר אלכס זיניגרד, מנכ"ל חברת היישום של אוניברסיטת אריאל. "החיבור בין עולם המחקר האקדמי ועולם התעשייה הוא טבעי, אך הוא לא פשוט. חברת אריאל, חברת היישום (מסחור הידע) של אוניברסיטת אריאל בשומרון, עוסקת בזיהוי ומיצוי הפוטנציאל המסחרי שבפיתוחים של אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה. למרות שהחברה פועלת פחות מעשור, הצלחנו בזמן זה להקים מערכת מסחור ידע מקצועית ויעילה, אשר לזכותה נכון להיום עשרות שיתופי פעולה עם גופי תעשייה ארץ ובחו"ל, הסכמי רישוי טכנולוגיות וחברות הזנק. את ההצלחה הזו הגיעה המשלחת הצ'כית ללמוד".
מחקר חדש של מכון טרומן המתפרסם לראשונה בישראל מגלה מתאם חזק בין אבטלה ומצב כלכלי למאפייני מחבלים מתאבדים ויעדי התקיפה שלהם. המחקר "תנאים כלכליים ואיכות טרור מתאבדים" בחן את מאפייניהם של 157 מחבלים מתאבדים בתקופת האינתיפאדה השנייה (2000-2006) ומביא לראשונה פרופיל מקיף של המפגעים. את המחקר החדש כתבו פרופ' אפרים בנמלך מאוניברסיטת הרוורד, ד"ר קלוד בר רבי וד"ר אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המלא הועבר בימים אלה ללשכת רוה"מ, לשר הביטחון ולכל ראשי מערכת וזרועות הביטחון
במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון התקיימה לאחרונה סדנת מחקר בינלאומית בנושא: "ריאקציות מים סלע ושיקום סביבתי". הפרויקט בוצע במסגרת שיתוף פעולה מדעי בין המעבדה לריאקציות מים-סלע, בראשות פרופסור יבחר גנאור וקבוצת מחקר מה- Institute of Environmental Assessment and Water Research בברצלונה.
