במוצאי שבת הקרובה תפגוש מחאת הפראיירים הקוראת לשוויון בנטל את המחאה החברתית בארוע פתיחת מחאת קיץ 2012. תנועת המחנה המשותף, מארגני מחאת הפראיירים, חוברת במוצאי שבת הקרובה לתנועות המחאה החברתית בקריאה "מחזירים את המדינה לאזרחים". התנועה תקים את מאהל הפראיירים בשני מוקדים – בכיכר רבין בתל אביב, שם יתרחש האירוע המרכזי ובנהריה מול רחבת העיריה – שם יערך טקס מיוחד ובו תופיע לראשונה ערביה מוסלמית אשר תקרא לכל אזרחי מדינת ישראל הערבים לשרת בצבא או בשירות אזרחי חלופי
"ערבים במדינה הם קודם כול אזרחי המדינה, תושביה. לכן, בין שאר החובות, הם צריכים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי", כך טוענת בביטחון ובתוקף, אנט חאסכייה (43), ערביה מוסלמית גאה, ילידת עכו, שחיה היום בגליל. אנט תהיה אורחת הכבוד של העצרת בנהריה ותשמיע את דבריה בצור ברורה ופומבית.
אירועי המחאה במוצאי שבת יערכו ב-8 מוקדים שונים ברחבי הארץ וצפויים להשתתף בהם רבבות בני אדם.
עידן מילר, יו"ר המחנה המשותף אמר היום לקראת האירועים "העם דורש צדק חברתי; שוויון בנטל, הורדת יוקר המחיה ויוקר הדיור ושינוי שיטת הממשל כדי להחזיר את הכח לחברה הישראלית מקבוצות המיעוט המאורגנות אלינו, הרב השקט. נשבר לנו! נשבר לנו מפוליטיקה ישנה ומושחתת שאטומה למצוקות שלנו. נשבר לנו מכלכלה ששוברת את גבינו. נשבר לנו מפוליטיקאים שלא רואים אותנו ממטר. נשבר לנו מהתעסקות בספינים ובקומבינות ובעבודה בעיניים במקום בטובתנו. הגיע הזמן לחזור לרחובות כדי להתניע את גלגלי השינוי שהחברה הישראלית כל כך זקוקה לו."
ביום שבת הזה, יצויין יום המחאה הבינלאומי ביותר ממאה ערים בעולם. מארגני הארועים בישראל כתבו בהזמנה לאירוע:
"כולנו מבינים שקשה כאן, כולנו מבינים שהמצב לא יכול להימשך, ואנחנו מבינים כולנו, שאנחנו לא לבד. אנחנו הרוב, אנחנו ה99% ואנחנו דורשים את המדינה שלנו בחזרה, אנחנו דורשים את עתיד ילדינו, אנחנו דורשים את האדמה והטבע, את הבריאות ואת החינוך, את קורת הגג שלנו, את הזכות להזדקן בכבוד ויותר מהכל אנחנו דורשים חזרה את החירות שלנו! כיום כבר התעוררנו, לא נשב כצופים מהצד, לא נניח לשיירה לעבור, לא נבלע עוד את השקרים. כולנו יוצאים מאיזור הנוחות שלנו, קמים מהספה, עוזבים את הבית ולוקחים אחריות על עתידנו המשותף. לא עוד כל אדם לעצמו, כולנו באותה הסירה. לא עוד הפרד ומשול, לא עוד לחם ושעשועים, לא נמשיך להיות הקהל במחזה הגדול שהוא חיינו. אנו מבינים שהכוח בידיים שלנו, למען האמת – שם הוא היה מאז ומתמיד. ב12 למאי כולנו מגיעים, שוים בין שוים, כולנו כאחד, לצעוק זעקה אחת המורכבת מהרבה קולות. כולנו מגיעים לכיכר כפסיפס אנושי, אך כמקשה אחת, למאבק אחד שבו כולנו מנהיגים, כולנו יוזמים וכולנו לוקחים אחריות. ב12 למאי אנחנו בישראל כמו גם אזרחים מכל המדינות האחרות נאמר ביחד לעולם כולו "לא עוד! לא ניתן למצב הזה להימשך!"
