שאלה זו הינה הקו המנחה בספריו של דוריאל, הבוחנים במבט היסטורי אסטרטגי את תקומת העם היהודי, בניין ויישוב ארץ ישראל. סיפורו של דוריאל מתחיל עוד בתקופת הנאצים דרך המהפכה הציונית בפולין, הקרב על סטלינגרד, המסע לארץ ישראל, המלחמה על הבית ועד להקמת מדינת ישראל.
דוריאל, נחשב לאסטרטג ייחודי בתחום המדיני ולעתים אף שונה מחבר מרעיו, אשר מעז לומר את דעתו גם אם אינה תואמת את הלך הרוח הכללי. דעותיו הפוליטיות ותפיסתו הלאומית, בהחלט תרמו להשקפת עולמו המוצקה בכל הנוגע לאיומים על המדינה מבית ומחוץ, ועל הצורך להיערך לכך ולבחור בקו מנחה חדשני ותקיף, המבוסס על ניתוח היסטורי.
דוריאל חושף בספרו את ההתראה במועד, שנמסרה ליצחק רבין נגד מתן אמון ביאסר ערפאת, שבע שנים לפני שמומחי המודיעין של הממסד הגיעו לאותה מסקנה, האזהרות המנומקות מפתיחת מלחמה בלבנון וברצועת עזה, והצעת פתרון בדוק לשחרור גלעד שליט, ללא כניעה לתכתיבי החמאס וכן את ההתראות שפורסמו על פיגור תורת הלחימה של ישראל בהתמודדות מערכתית עם מתקפות הסתה ועלילות דם, שההתעלמות מהן גרמה לביזיונות של דוח גולדסטון, שערוריית "המשט הטורקי" ולהתחזקות הדעות בעולם על שלילת זכות הקיום של ישראל.
דוריאל, מוסמך הטכניון בחיפה משנת 1952, מהנדס רשום בהנדסת מכונות ובהנדסת תעשייה וניהול. מארגן הייצור של תמ"ק "עוזי" במפעלים לייצור נשק. ניהל והיה אחראי לכ-200 פרויקטים של תכנון, אירגון וייעול מפעלים ומוסדות, בכל ענפי המשק, ובהם חברות האוטובוסים בישראל, ייעול רכבת ישראל, תכניות הפיתוח והייעול של אל-על, תכנית האב של התעשייה האווירית לישראל, פיתוח קונצפציה חדשנית לתכנון ערים (יושם בהקמת העיר כרמיאל), תכנון חדשני של מרכז תעשיה משותף לגוש יישובים חקלאיים, תכנון טרמינלים בינלאומיים לתנועה אווירית, יבשתית וימית, מחקר ופיתוח ביטחוני.
כתב את הספרים: "הביטחון הלאומי של ישראל", "טירוף מערכות", "לצאת מטירוף מערכות", וכן פרסם שורה ארוכה של מאמרים על נושאים מקצועיים וממלכתיים.
מילא תפקידים ציבוריים: יו"ר לשכת המהנדסים היועצים לניהול, חבר דירקטוריונים של חברות ציבוריות, יועץ בכיר לשרים בממשלה, ראש המטה לייעול המשק הציבורי, חבר מועצת ההנדסה והאדריכלות, מנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור, יו"ר הוועדה לחלוקת פרס קפלן לייעול, חבר הנהלת המרכז הישראלי לניהול.
