לדברי ד"ר יגאל ישראל, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, "הממצא שב ומחזק את הקביעה שמדובר בבית קברות פגאני. מדובר בממצא מרשים ששרד 2000 שנה. גובה המזבח כ-60 ס"מ, והוא מעוטר בראשי שוורים שמהם משתלשלים זרי דפנה. במרכז כל זר פרח, ולראש השור סרט. זרי הדפנה מעוטרים אשכולות גפן ועלים. המזבח מוכר כ"מזבח קטורת" – מזבחות כאלה עמדו לרוב במקדשים רומיים, והפוקדים אותם נהגו להקטיר בהם קטורת – בעיקר מור ולבונה, שעה שנשאו את תפילתם אל אליליהם. עדיין ניתן להבחין בסימני האש על המזבח. יתכן שהמזבח הובא מהעיר אשקלון ונתרם ע"י אחת המשפחות לטובת בית הקברות."
ד"ר ישראל מוסיף, כי במהלך הפיקוח הארכיאולוגי על עבודות הפיתוח התגלו בשטח מבני קבורה ששמשו כקברי משפחה, וקברי ארגז ששימשו לקבורות יחידים. כמו כן, נמצא סרקופג (ארון קבורה) גדול מאבן גיר שלו מכסה מעוטר. גובה הסרקופג 80 ס"מ, רוחבו 60 ס"מ ואורכו 2 מ'. במקום בו הונח ראש הנפטר הושארה כעין כרית - הגבהה של האבן.
