כמה נחמד היה אם היינו אנחנו מצליחים לסנגר על ילדינו לעתים קרובות יותר? אלא שבניגוד לבית המשפט, במקרה זה הסניגור חייב להאמין באמת בצדקתו של הלקוח שלו בכדי להיות משכנע. ולא קל להתפעל תמיד מהבחירות של הזאטוטים שאנחנו פוגשים מהבוקר עד הערב, שלפעמים התכונות הכי לא סימפטיות שלהם מזכירות לנו באופן מצמרר את החלקים שאנחנו הכי מתעבים בעצמנו. וממילא, כמה משחרר ומשעשע לרדת קצת על הילדים שלנו, לנוח לרגע מהעמדה המגוננת והמפרגנת שאנחנו מאמצים עד קצה גבול היכולת באינטראקציה איתם, ולקטר בחופשיות על התכונות הפחות פוטוגניות שלהם