מטרתו של הפרויקט "מחשבות של שלום" הוא לשתף את הציבור במאמצים לפתור את הסכסוך הפלשתינאי- ישראלי. החזון הוא להקים קונגרס ציבורי רחב המזמין נציגים נבחרים מהמגזרים השונים של החברה הפלשתינאית והחברה הישראלית לשוחח, לדון, ולנהל מו"מ על סיום הסכסוך.
הרעיון: שישה ישראלים פוגשים שישה פלסטינים על מנת לנהל מו"מ לשלום. יש להם חמש פגישות פורמאליות להגיע להסכם שלום כולל. הדיונים הפורמאליים פתוחים לקהל הרחב המוזמן להשתתף בתהליך. משך כל פגישה הוא שעתיים: שעה וחצי מוקדשת לניהול מו"מ בין שתי המשלחות; בחצי שעה האחרונה הקהל מוזמן להעיר הערות, להציע הצעות ולשאול שאלות.
לדיונים יש שני כללים מנחים: לא להשמיץ, להעליב, ולפגוע אחד בשני, ולא להיכנס לוויכוח היסטורי על מקורות הסכסוך ועוולות העבר. המשתתפים מוזמנים לדמיין עתיד טוב יותר, לחשוב איך לשפר את ההווה, להציע רעיונות יצירתיים כיצד לסיים את הסכסוך, להציג דרישות לצדדים השונים ולנהל מו"מ בדרכי שלום.
בחלק הראשון של ה"מו"מ הציבורי" משלחות מתבקשות להגיע להסכם על צעדים בוני אמון והשהיית המאבק האלים. החלק הזה נועד ליצור מחויבות של המשתתפים לעקרונות דמוקרטים של מו"מ ולקבוע תנאים להמשך תהליך השלום גם במקרים של מאורעות אלימים בחברות השונות. לדעת המארגנים, זהו שביל הכרחי לפני תחילת המו"מ הכולל.
בחלק השני, המשלחות מתבקשות להגיע להסכם שלום כולל על סיום הסכסוך. מומלץ למשתתפים לחשוב על רעיונות יצירתיים ולהגיע מוכנים לכנס, לנהל מו"מ חשאי בין הפגישות הפורמאליות, ללמוד על הקשיים והמוגבלות של הצד השני, ולנסח הסכמים.
כנסים ציבוריים מהסוג הזה נערכו ונערכים באוניברסיטאות מובילות ברחבי ארה"ב ובאזור הסכסוך: אוניברסיטת ווין, אוניברסיטת מיסורי, אוניברסיטת מישיגן-אן ארבור, אוניברסיטת קליפורניה, ישראל/פלשתין ועוד. המשלחות בסיבובים השונים כללו משתתפים מכל הקשת הפוליטית. הדיונים היו קשים ומסובכים. אולם, בכל אחד מהכנסים המשלחות הגיעו לפחות להסכם אחד. יותר מזה, הכנסים יצרו קואליציות שלום והבנה מעמיקה לגבי החשיבות של שיתוף הציבור בתהליך המו"מ.
הפרויקט מתחיל לעורר תגובות באקדמיה (ספר ומאמרים) רדיו ועיתונאות אמריקאית, פוליטיקה (הקונגרס האמריקאי).
