אילן שגב, בן קיבוץ עברון, רוכש כבוד למבנים אלה, בצילומיו הוא למעשה מחדש את אותה הירואיות נשכחת הקשורה למבנים אלה, ולאוטופיה הנשגבת כפי שנחלמה על ידי אנשי הקיבוץ אשר בנו אותם.
לפיכך, הוא מצלם את המבנים האלה, מיישר ומנקה אותם מכתבות גרפיטי וממתקנים שהוצמדו אליהם ברשלנות במשך השנים ושותל אותם בנוף פנטסטי אשר שייך לסביבת האובייקט , וכך יוצר בתצלומיו אידיאליזציה רומנטית, פסטורלית של האובייקט המבני המהווה סוג של שיחזור ונוסטלגי.
תצלומים אלה, מחייבים התייחסות לתיעוד צילומי שיטתי של הזוג בכר Bernd and Hilda Becher)) בתצלומי המבנים שנבנו בעקבות המהפכה התעשייתית, כאשר הם עומדים בפני הרס וכליה. ביניהם: מגדלי מים, בתי חרושת, ממגורות וכבשנים. המבנים אצל הזוג בכר מצולמים באופן מוקפד, חזיתית ללא נוכחות אדם תוך שאיפה לאובייקטיביות מוחלטת של המבנה המצולם.
לעומתם, אצל שגב בצילומי המבנים הנטושים שלו, הוא אינו מבקש לנקוט בפעולה מתריסה, אינו מפרק מיתולוגיה ואינו מוחה כנגד המצב הנוכחי, אין בסדרת תצלומיו מסר מסוים ואין שאיפה לאובייקטיבית של צילום המבנה, יש מעין געגוע.
אוצרת התערוכה - נורית טל-טנא. התערוכה תתקיים בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, רח' אלחריזי 9 ת"א בין התאריכים 24.6.10-18.7.2010
