כבר לפני שנים, גילו שהחלק של ידע כללי בבחינה, מפלה תרבותית. הידע הכללי של "צבר", נבדל מהידע הכללי של עולה מרוסיה וכן מהידע הכללי של עולה מאתיופיה. עשה בחוכמה "המרכז הארצי לבחינה ולהערכה" (מחבר הבחינה) ואכן הוריד מהמבחן את שאלות הידע הכללי. אך האם בכך נפתרה הבעיה של פערים תרבותיים בין אוכלוסיות שונות הניגשות למבחן?
במסגרת קורסי הפסיכומטרי שחברתו עושה בעבור מכינות קדם אקדמיות בעשור האחרון, פיקח עו"ד אהוד צלטנר, מנכ"ל בית הספר EZ Way פסיכומטרי , על כיתות הטרוגניות שבהן למדו יוצאי אתיופיה לצד צברים ועולים חדשים מרוסיה וכן כיתות הומוגניות במכינות של אונ' ת"א, בר-אילן, מכללת יהודה ושומרון והמכללה למנהל.
עו"ד צלטנר: "יוצאי אתיופיה נמנעים מלנחש. אם תעשה ניסוי ותשאל יוצא אתיופיה: 'מהו המרחק מנק' א' לנקודה ב', אם אינו ידע את התשובה הוא ישתדל להימנע מלספק לך תשובה. ניחוש נתפש כדבר לא מכובד עבורם. הדבר מהווה בעיה קשה מכיוון שבעבור מרבית האוכלוסייה, מרבית ההצלחה במבחן הפסיכומטרי תלויה במידה בלתי מבוטלת בכישורי האלימינציה של התלמיד. רוב הנבחנים לא בהכרח יודעים את כל התשובות, ולכן במקרה הצורך מבצעים תהליך אלימינציה, או "ניחוש מחושב" וברגע שיוצאי אתיופיה לא משתמשים בו, הם מאבדים נקודות יקרות במבחן. כאשר עורכים להם קורס, צריך להקדיש יותר זמן להקניית תהליכי הפתרון והחשיבה הרצויים מאשר בקורס לאוכלוסייה של "צברים". הפסיכומטרי בנוי כך שמקבלים ניקוד רק על תשובות נכונות, אין "קנס" על תשובות שגויות ולכן המטרה היא לענות על מקסימום שאלות באופן נכון בזמן נתון. לכן לעיתים כדאי לעזוב שאלה קשה ולהמשיך הלאה. דבר זה מנוגד לאופיים של יוצאי אתיופיה וכאשר יתקלו בשאלה קשה, בד"כ ישקיעו בה יותר זמן מהרצוי, גם הדבר יגרום להם שלא להספיק לענות על שאלות אחרות, היכולות להיות קלות יותר עבורם".
המרכז הארצי לבחינה ולהערכה בדק וגילה שהשאלות במבחן שהמתאם בין הצלחה בהן לבין הצלחה באוניברסיטה הוא הגבוה ביותר, כלומר הן מנבאות הצלחה באוניברסיטה באופן היעיל ביותר, הן שאלות אנלוגיות. לדברי עו"ד צלטנר, מבדיקה השוואתית בין הנתונים של יוצאי אתיופיה בשאלות אלה לבין "צברים" במבחנים שעורכת החברה, עולה שהממוצע של יוצאי אתיופיה הוא אמנם נמוך יותר, אך לא באופן מובהק. כאשר משווים בין אחוזי ההצלחה של יוצאי אתיופיה וצברים במכינות, ההבדל המשמעותי ביותר הוא בפרקי חשיבה מילולית, ככל הנראה בשל העובדה ששם השליטה בשפה העברית באה לידי ביטוי באופן הברור ביותר. ליוצאי אתיופיה אין אפשרות לגשת לבחינה בשפה האמהרית, דבר שלבטח היה מסייע בצמצום הפערים בבחינה. מהניסיון של החברה, יוצאי אתיופיה המשולבים בכיתות הטרוגניות ולא בכיתות של יוצאי אתיופיה בלבד, מגיעים להישגים יפים בהרבה, אך לא ניתן לזקוף זאת רק לחלוקה, היות והתלמידים יוצאי אתיופיה, אשר רוצים להשתלב בכיתות הטרוגניות, הם לרוב מראש תלמידים "חזקים" יותר.
