ונפתח לבי לאט לאט / וידעתי את טובה / וידעתי את קרובה / וביקשתי מחילה
וידעתי אהבה / כשדרשתי יום מצאתי ליל / ובמדבר גדול הלכתי / ונעצמו עיני / לאט לאט / ונעצמו
עיני לאט לאט / אבל ידעתי את טובה / וידעתי את קרובה / וביקשתי מחילה / וידעתי אהבה / אהבה
דרור שוסטק מספר: "בשבילי אין כמו להיות תייר בארץ זרה. רק אז אני באמת מרגיש חופשי. אחרי שלושה ימי נסיעה מתישים לבד ברכבות מורנסי שבמזרח הודו לקרנטקה שבדרום הודו כשהנופים משתנים מנוף אורבני לנוף מדברי ומזה לג'ונגל טרופי - הגעתי לחוף גוקרנה. בשבילי טיול או מסע טוב מכיל גם הרבה רגעי אושר ושמחה וגם הרבה בדידות וחשבון נפש, רצונות, אכזבות, השלמות והפתעות...ובשלב זה של הנסיעה דרשתי, ביקשתי כבר מפגש איכותי עמוק ואמיתי. מאלו שמטלטלים אותך.מפגשים ששווה לחצות בשבילם את הודו. אמרו לי שיש חוף שיש בו אנשים טובים. חוף ליד העיירה גוקרנה ושמו קודלי ביץ'. הגעתי לחוף נכנסתי למסעדה והזמנתי משהו מביט על הים הפרוש מולי. למזלי פגשתי שם את אלכסנדרה שהכרתי משלב מוקדם יותר של הטיול והיא הובילה אותי בקלילות הישר לתוך מעגל של אנשים מיוחדים ואמיתיים שאיתם העברתי את אותו חודש בלתי נשכח בחוף. הרגשתי שמצאתי, שמשהו גדול נפתח בי. פרשתי לרגע מהחבורה, הלכתי לחדר לקחתי את הגיטרה ויצא לי השיר הזה".
