הנושא עלה בביתי, כששני בני הגדולים היו בני 5 ו-7. הבכור חזר מבית הספר עם הטיעון "אבל כולם מקבלים!". הייתי אז בתחילת הדרך המקצועית, סיימתי את התואר והתחלתי את עבודתי בבנק, כאשר תשלומי הלימודים עוד מעיקים עלינו. מאיפה אמציא מתוך התקציב הדליל עוד כסף לדמי כיס? תהיתי כיוון שאז עוד לא ידעתי את הדרך הנכונה להתנהלות מול ילדים.
הם פשוט שמעו "לא" ו"אין, ללא הסברים. שנים לאחר מכן, עלה הנושא שוב, אך הפעם היה זה ברור שתשובה ללא הסברים לא תתקבל, מה גם שצעד כזה אינו חינוכי כלל. בגיל ההתבגרות קיימנו ישיבה ביתית סביב השולחן. בעלי ואני שאלנו אותם לשם מה הם מבקשים דמי כיס וניכר היה כי הטיעונים שלהם היו חכמים ועמוקים יותר. הדיון שהתפתח היה ארוך ומעניין, כולנו הסכמנו ש'נפריש' אליהם דמי כיס בהתאם לצרכים, כאשר החלטנו כי גם בילוי עם חברים הוא צורך.
ההחלטה הזו הייתה מוסכמת על כולם, לימדנו את ילדינו מהו התקציב, מהי ההכנסה ומהן ההוצאות הקיימות, יחדיו בחרנו מה חשוב לנו יותר ועל מה ניתן לוותר: כל חופשה משותפת ביחד תוכננה לפי התקציב שלה, גם קניות בסופר הפסיקו להיות מעמסה של "אמא, תקני לי" והפכו במהרה לחינוך פיננסי מרתק. ההצעה הראשונה שלי היא פשוט לקיים ישיבה כייפית ובה מבינים הילדים כמה הוצאות יש בבית. הם חייבים לדעת כדי להיות שותפים מלאים בראייה הכלכלית הכוללת, למען המשפחה ולמען עתידם.
בעקבות החינוך הפיננסי שלמדנו להעניק, ילדינו מכירים בחשיבות החיסכון, הם עובדים, בחלק מהכספים משתמשים ואת היתר שומרים לקנייה נבונה. אם תשאלו אותם - יש להם את כל מה שהם צריכים, אם הם היו רוצים עוד? וודאי, כמו כולנו. את כל הידע הזה הם צברו במהלך השנים לא מהכסף שקיבלו, אלא מהשיתוף שלהם בעניינים כלכליים של המשפחה, כשהיו חלק שווה מקבלת החלטות כלכליות רבות, שותפים פעילים בבניית התקציב המשפחתי, בהחלטות על ויתורים ובניית חלומות.
ובעניין דמי הכיס - האם אלה הכרחיים? לעתים כן, לעתים לא. התשובה בידכם ובהתאם לניהול תקין של תקציב ביתי.
הכותבת, טניה בר, הינה מומחית בייעוץ ליווי והדרכה בכלכלת המשפחה וחינוך פיננסי לכל הגילאים. ליצירת קשר: טניה בר-כלכלה בכפכפים, 054-3505965, מייל: Tania@taniabar.co.il www.taniabar.co.il
