ד"ר יצחק ספורטא בכנס באוניברסיטת חיפה: "אם רק בעקבות המחאה במשרד האוצר ובבנק ישראל מבינים שיש פה בעיה – אז אני לא מבין איפה הם חיים". בפאנל הסיום התעמתו ד"ר שמחון ממשרד האוצר וד"ר ספורטא, שייעץ לאנשי המחאה, על הסיבות והאחריות למחאה, "28 שנים יש פה מדיניות מלמעלה שגורמת לכך שלא יהיה פה שוק חופשי, ועכשיו כשהמחאה פורצת ומתברר שיוקר המחייה פה גבוה אומרים באוצר, 'אבל אין פה שוק חופשי אמיתי'", אמר ד"ר ספורטא
ממש באותו הזמן שבנק ישראל הציג את הדוח שלו, שהצביע על פעולות הממשלה כאחראיות לפריצת המחאה החברתית בקיץ האחרון, התעמתו היום בכנס באוניברסיטת חיפה ד"ר אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת של משרד האוצר וחבר וועדת טרכטנברג וד"ר יצחק ספורטא, מבית הספר לניהול באוניברסיטת ת"א, שהיה אחד מאנשי האקדמיה שייעצו לאנשי המחאה, על הסיבות למחאה וההשלכות של המחאה על החיים בישראל.
ד"ר שמחון ניסה להראות שלמדיניות של משרד האוצר אין קשר למחאה בפרט וליוקר המחייה בכלל ואילו ד"ר ספורטא טען מנגד כי מדיניות הממשלה היא הסיבה העיקרית למחאה.
"28 שנים יש פה מדיניות מלמעלה שגורמת לכך שלא יהיה פה שוק חופשי, ועכשיו כשהמחאה פורצת ומתברר שיוקר המחייה פה גבוה אומרים באוצר, 'אבל אין פה שוק חופשי אמיתי'", אמר ד"ר ספורטא.
ד"ר שמחון, שהיה הראשון שדיבר הציג שלוש סיבות לפריצת המחאה: תחושה של הציבור שהמשכורות נמוכות, מחירי הדירות הגבוהים ויוקר המחייה.
לדבריו, הנתונים מראים כי ההכנסה של מעמד הביניים (כולל במונחים של כח קנייה) לא השתנה בעשור האחרון ולמעשה מרבית המוחים כלל לא נפגעו משחיקה בשכר. לגבי מחירי הדירות אמר ד"ר שמחון שמבחינת מחיר ריאלי (היחס של מחירי הדירות לשאר המוצרים במשק), העלייה במחירי הדירות היא נמוכה ולמעשה אנחנו חוזרים כעת למחירים שהיו נהוגים בשנת 1996.
לגבי יוקר המחייה אמר שמחון כי אכן ישנם מוצרים רבים שהמחירים שבהם גבוהים בצורה לא מתקבלת הדעת – בתור דוגמא הוא הביא את מחירי הקוטג' - והפנה את עיקר הטענות לרשתות השווק או למשרדי הממשלה השונים שהיו אמורים לעלות על עליות מחירים חריגות ולדווח למשרד האוצר. עוד הוא הוסיף כי מרגע שהמחאה פרצה והנושא הגיע לאוצר, הם החלו לפעול בעניין.
"אם רק בעקבות המחאה במשרד האוצר ובבנק ישראל מבינים שיש פה בעיה – אז אני לא מבין איפה הם חיים", אמר ספורטא בפתיחת דבריו. "אנשי המקרו-כלכלה מדברים על הקוטג' כדי לפתור את עצמם מלדבר על הבעיה הגדולה יותר. על כך שהוצאות הממשלה על שירותים חברתיים הולכות וקטנות הם לא מדברים. אז נכון שיש מדינות שהמחירים בהם יקרים יותר, אבל בגלל ההוצאות הממשלתיות על שירותים חברתיים גם יותר טוב לחיות שם", אמר.
לגבי הנתונים שהציג ד"ר שמחון, שהראו שהשכר הראלי של המעמד הבינוני לא נפגע לאורך העשור, אמר ד"ר ספורטא כי על פי בנק ישראל, מעמד הביניים הצטמצם והמעמד הנמוך הלך וגדל ולכן לעובדה שמי שכן נותר במעמד הביניים שמר על שכרו אין שום משמעות.
הפאנל התקיים במסגרת הכנס "השלכות המחאה החברתית על ארגונים וניהולם" שקיים המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה.
