החלו החזרות להצגת "המגילה" - די ממשתתפים: יעקב בודו, "דורי אנגל">דורי אנגל , אליאן דבאל-שור, "ישראל טרייסטמן">ישראל טרייסטמן , "אירמה סטפנוב">אירמה סטפנוב , "גרא סנדלר">גרא סנדלר , אנדרי קשקר, "הילה רביב">הילה רביב , "מירי רגנדורפר">מירי רגנדורפר , "יונתן רוזן">יונתן רוזן , "יובל רפפורט">יובל רפפורט
ההצגה מבוססת על מחזור שירים מאת איציק מאנגר, שמספר את סיפור מ גיל ת אסתר כאילו התרחשה בעיירה במזרח אירופה בתחילת המאה ה-20. דמויות המ גיל ה (אחשוורוש, אסתר המלכה, מרדכי היהודי והמן הרשע) חושבות ומדברות יידיש עסיסית שאותה כתב איציק מאנגר, אחד המשוררים החשובים של המאה הקודמת. "שירי המ גיל ה" הופיעו בכתב ב-1936, וכעבור כ- 25 שנה הולחנו בידי דובי זלצר.
ההצגה היא בעצם "פורים שפיל", משחק פורים שסיפר את מעללי אחשוורוש, אסתר והמן בקהילות יהודיות במזרח ומערב עוד בימי הביניים, והוא בעצם מהווה את היסוד של התיאטרון היהודי. אולי משום שאיציק מאנגר נולד למשפחת חייטים, "המ גיל ה" שלו רצופה דימויים של "אנשי חוט ומחט" ועל כן הופכת ההצגה להיות מעין "פורים שפיל", כפי שמוצגת בידי להקה של חייטים ותופרות בתערובת של נאיביות וחכמת חיים, חמלה ואכזריות .
איציק מאנגר, (1901- 1969 ) ,משורר העם היהודי, בא לספר את סיפור המ גיל ה בדרכו שלו. הוא נטל את סיפורה של אסתר התנ"כית והוסיף לו את החכמה, הדמעות והצחוק של התרבות בה גדל ויצר ושאותה הכיר היטב. הוא העתיק את העלילה ל"שטעטל", העיירה היהודית במזרח אירופה. מאנגער בעצמו היה פעם שוליית חייטים בבית המלאכה של אביו בעיירה כזו וכעת הוא מספר את סיפורם של מלכים ומלכות, רשעים וצדיקים ושאר אירועים דרמטיים מזווית ראייתם של חייטים ושוליותיהם.
מאנגר , כתב שנה לפני "המגילה " את שירי החומש , בהם הוצגו אבות האומה כדמויות יהודיות בעיירה . שמואל בונים ז"ל, מבכירי במאי ישראל, נטל על עצמו לעבד את שירי המ גיל ה של מאנגר ולהפכם לתיאטרון. משימה לא קלה בהתחשב בכך שאין פה טקסט מדובר. הוא השתמש בצורה העתיקה של "פורימשפיל" שמקורה עוד מהמאה ה-16 – סיפור עממי פשוט המוצג מדי שנה בפורים בעיירה היהודית שבמזרח אירופה - משם בא איציק מאנגער. "ה"פורימשפיל" היה תיאטרון עממי, אולי היחיד שהופעל ע"י יהודים באותו הזמן. לבסיס עממי זה הוסיף בונים טכניקות של תיאטרון מודרני, ופה ושם נגיעות של "קומדיה דל ארטה" לפי הצורך. מטרתו העיקרית הייתה לשמר את פשטותה של האמנות העממית ולצידה את אותה איכות מעודנת, צחקנית עם דמעה פה ושם שכה מאפיינת את שירתו של איציק מאנגר. התוצאה שלפנינו אינה הצגה אופיינית לתיאטרון יידיש של פעם, כי אם הינתקות ממנו ויצירת צורה חדשה.
דובי זלצר, מלחינה של "המ גיל ה" ואחד מבכירי מלחיני ישראל, זוכה פרס ישראל, עמד בפני אותה הבעיה שנתקל בה בונים, לשמור על טוהרת האיכות העממית של היצירה. השירים והמלודיות הינן יצירות מקוריות אבל מתובלות באופי פולקלוריסטי. מבנה המחשה אינו נותן למוסיקה לחדול אפילו לדקה אחת, וביחד עם הבימוי והשירים הנפלאים של מאנגר נוצרה ה"מ גיל ה".
בשנת 1968, הועלתה ההפקה הראשונה והמיתולוגית של "המ גיל ה" בתיאטרון "החמאם", מוסד שלכאורה נראה כמנותק מן המסורת של תרבות יידיש. כוכבי ההצגה היו בני משפחת בורשטיין: ליליאן לוקס, פסח ומייק בורשטיין. ההצגה הפכה ללהיט, ולא רק בקרב יודעי יידיש. אחר כך הועלתה "המ גיל ה" בלבוש עברי במסגרת תיאטרון "בימות" ובתיאטרון "יובל" עם אברהם מור, שרי צוריאל, "ששי קשת">ששי קשת ו אסנת גדי י גיל , נירה רבינוביץ ואפרת לביא. וישינסקי. בהפקה הטלוויזיונית בעברית ב-1978, הופיעו שמואל סגל ז"ל,
ב-1988, העלה תיאטרון "יידישפיל" את ההצגה, ביידיש כמובן. זו הייתה ההפקה השנייה של התיאטרון הצעיר והביקורות גמרו עליה את ההלל. השתתפו בה "יענקלה אלפרין">יענקלה אלפרין , "מוניקה ורדימון">מוניקה ורדימון , "יונתן סגל">יונתן סגל ורפי גולדוואסר. והיום, מעלה שוב תיאטרון יידישפיל את "המגילה" (די מגילה) בהפקה מחודשת בבימוי של יצחק שאולי.
הצגות ראשונות :
החל מה-15 למרץ , בבית ציוני אמריקה , תל אביב בשעה 20.00
16 במרץ בשעה 17.00 , וכן בשעה 20.00 בבית ציוני אמריקה
30 במרץ שעה 20.00 בבית ציוני אמריקה
31 במרץ שעה 20.00 בבית ציוני אמריקה
