כנבחר ציבור של אזרחי ישראל קשה היה לי לעמוד מנגד ולראות כיצד שופט מוכשר ייאלץ לכהן שלוש שנים פחות 41 יום לצד נשיאה צעירה ופחות ותיקה ממנו, כשהוא בשיא כישוריו ומהווה נכס לעולם המשפטי של מדינת ישראל.
אגב, השופטת היוצאת בייניש ברכה בזמנו את צעדו של נשיא בית הדין לעבודה סטיב אדלר, אשר פרש זה מכבר מוקדם מעט מתפקידו כדי לאפשר לשופטת נילי ארד אופק כהונה בת שלוש שנים.
התחזקתי בדעתי בדבר הצעת החוק שלי לאחר שנודע לי כי השופטת היוצאת בייניש פנתה לפני כמה חודשים ליו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין וליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ דוד רותם לשנות את החוק בדבר אופק הכהונה של שופט המכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, על מנת שהשופטת איילה פרוקצ'יה תמשיך לכהן בתפקידה גם בבחירות הבאות. מכאן למדתי כי במקום שנעשית עוולה כלפי שופט המהווה נכס למדינת ישראל, יש לתקן את החוק, כפי דרישתה של השופטת היוצאת בייניש, וכי אין לחוש לכך שהוא כביכול חוק פרסונאלי.
עיתון הקליקה
עיתון "הארץ" היטיב להגדיר הבוקר את המהפכה שהחלה היום בכנסת בכותרת: "הכנסת תקבע מי יחליף את בייניש!". ואכן העיתון צדק מאד. היום מתברר שלא הנשיאה היוצאת בייניש תקבע מי יעמוד בראש מערכת המשפט בישראל אלא העם יחליט באמצעות נציגיו בכנסת מי יהיה הנשיא הבא.
אין זה מקרה שבראש הלוחמים נגד חוק גרוניס בחצי השנה שחלפה מאז העלנו לראשונה את הצעת החוק, הוא עיתון "הארץ", אותו "עיתון הבית" של הקליקה התל-אביבית, העיתון שמשמש לאותה חבורה את "הדף היומי". עיתון הארץ עבור 12 שופטי בית המשפט העליון משמש כלחם חוקם, וכלוחם את חוק מלחמתם היומיומית של שופטים שנתמנו בשיטת חבר מביא חבר אשר יצרו גילדה שמאלית-רדיקלית מנותקת מן העם, מתנשאת ממנו ומבקשת לגזול את עצמאותו וערכיו.
אביא רק דוגמא מנאום מקומם בכינוס בהרצליה מלפני שבועיים שנשא פרופ' אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון הקודם, וכה אמר בכינוס בעל השם המתנשא "20 שנה למהפכה החוקתית": "בכנסת נבחנו הצעות שעל-פניהן אינן חוקתיות. לא כך נהגה הכנסת בעבר. גברה התחושה, כי הרוב הפרלמנטרי מבקש למצות עד תום את כוחו כרוב...
ומחוץ לכנסת אנו עדים לתופעות שאינן עולות בקנה אחד עם המהפכה החוקתית: ...וכך לענין התנהלותו של מיעוט מבוטל בשטחים".
חז"ל לימדונו: "כל הפוסל – במומו הוא פוסל". אהרון ברק, וממשיכתו השופטת היוצאת דורית ביניש, המייצגים בעצמם מיעוט מבוטל בעם ישראל לדורותיו, החליטו לכפות עלינו מהפכה חוקתית, נגד העם, נגד נציגיו בכנסת תוך ביטול חוקים, ולמעשה כפו את ערכיהם באגרסיביות על עם שוחר חופש, עם בעל מסורת עתיקה בת 4000 שנה המהווה אור לגויים. הוא אינו מעוניין להחליף את ערכי החופש והעצמאות שלו בערכים חולפים של מיעוט מבוטל מצפון תל אביב.
ביהמ"ש הביא זאת על עצמו
אני מבקש לסיים את דברי בציטוט דבריו של פרופ' מני מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באונ' ת"א, שאמר באותו כנס בהרצליה:
"לבית המשפט הייתה תרומה לא מעטה משלו לתהליכים האלה, שבהם נפגע כל כך מעמדו וכל כך נפגעה הלגיטימציה שלו. ... נטל לעצמו בית המשפט את הכוח לפסול חוקים של הכנסת. [זו] היה טעות קשה, משום שהוא התעלם לגמרי מתגובת הנגד הצפויה...".
עוד אומר פרופ' מני מאוטנר: "חלק מהאקטיביזם שהפגין בית המשפט העליון בעשורים האחרונים היה טעות קשה, ונזקו היה רב מתועלתו. ...זהו חוסר רגישות נורא, אם לא חוסר תבונה ממש, למלא את בית המשפט, בתנאי הרב-תרבותיות של ישראל, באנשים שכמעט כולם דומים אלו לאלו מבחינת הביוגרפיות שלהם, מבחינת השמות שלהם... מצב כזה אינו יכול שלא להוביל לא רק לניכור כלפי בית המשפט, אלא ממש לעוינות כלפיו".
בית המשפט הוזהר... [הוא] אטם את אזניו ומאן לשמוע", מסיים פרופ' מני מאוטנר.
מן הטייקונים אל העם
אם כן לאחר המהפכה בשדות החינוך, ההתיישבות, הצבא והתעשייה, היום הזה מתחילה להתחולל המהפכה הגדולה גם בבית המשפט העליון אשר ייכנס היום לתהליך של חזרה אל העם דרך נציגיו בכנסת ישראל.
היום הזה אם כן החל בית המשפט לחזור ולעלות אל העם. העם באמצעות נציגיו בכנסת יחליט מי יהיה הנשיא הבא ולא הנשיאה היוצאת בייניש.
יש טייקונים במשק הגז, יש טייקונים בים המלח. הגז והמלח חזרו אל העם. היום נתחיל להעביר את בית המשפט העליון בחזרה אל העם! מהיום לא עיתון הארץ יחליט מי יהיה הנשיא הבא אלא העם באמצעות נציגיו.
הכותב הוא ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), יו"ר האיחוד הלאומי ויוזם חוק גרוניס
