מה ידוע על התקיפה
לפי עדויות שאסף ערוץ "אל-ג'זירה", המתקן הפגוע ידוע בשם "מחנה אל-עלם" והוא ממוקם בנפת ג'רדאן שבמחוז שבווה. מדובר במרכז הדרכה של כוחות הביטחון הפנימי, שבו עוברים מגויסים טריים הכשרה בסיסית לפני שיבוצם לאבטחת המחוז. דובר הכוחות הממשלתיים, אל"ם מאג'ד א-נזילי, אמר כי החות'ים שיגרו "שלושה טילים בליסטיים" לעבר שבווה, וכי הפגיעה התרחשה בזמן תרגיל. מגויס פצוע בשם נאסר שיח' בהאג' סיפר לכתבים כי ראה את שלושת הטילים פוגעים במהלך האימון, והוסיף פרט מדאיג במיוחד: כלי טיס לאיסוף מודיעין צילמו את המחנה שלושה לילות ברציפות לפני התקיפה – עדות לכך שמדובר בפעולה מתוכננת ולא בירי אקראי.
הנתונים על הנפגעים השתנו במהירות במהלך היום. סגן מושל שבווה, פהד א-ד'יב אל-ח'ליפי, דיבר תחילה על "יותר מ-40 בני אדם שנפלו בין הרוג לפצוע". בהמשך הודיעה הרשות המקומית כי "הנתונים הראשוניים מצביעים על מותם של יותר מ-53 מגויסים" ועל יותר מ-200 פצועים. בשעות הערב דיווחו ערוצים ערביים, בהסתמך על מקורות רפואיים ועל מושל המחוז עוואד אל-וזיר, על 73 הרוגים ו-14 נעדרים. בתי החולים בעיר המחוז עתק, ובראשם בית החולים הכללי של שבווה, קרסו תחת העומס, והתושבים נקראו לתרום דם.
הגרסה החות'ית: "ריכוזי האויב הסעודי"
בהודעה ששודרה בערוץ "אלמסירה" ובערוצי הטלגרם של "הכוחות המזוינים התימניים", הודיע העמיד יחיא סריע על שתי פעולות באותו היום: שישה טילים בליסטיים ששוגרו לעבר "שישה ריכוזים של התגייסויות הנתמכות על ידי סעודיה" באזורי א-סוקיא וראס אל-ערה בחוף הדרומי, ופגיעה ב"מחנה אל-עלם, שמנוהל על ידי קצינים סעודים, באזורים המזרחיים". סריע טען כי הפגיעות היו "מדויקות", כי נהרגו ונפצעו עשרות, וכי בין הנפגעים במחנה אל-עלם גם קצינים סעודים – טענה שלא זכתה לאישור מכל גורם סעודי. במסר שכוון לציבור התימני הוא קרא ל"מרומים" שלא להיענות להצעות גיוס סעודיות, בטענה שריאד משתמשת בהם כ"תחליף זול" לחייליה שלה. סריע הוסיף כי "כל מקום שבו יש נוכחות צבאית הנתמכת בידי סעודיה ייחשב למטרה לגיטימית".
ההדגשה הסעודית איננה מקרית. מאז יולי, הנרטיב החות'י ממסגר את המערכה כולה כמלחמה נגד סעודיה ולא נגד יריבים תימנים, וההודעה הזאת – שבה מחנה אימונים של שוטרים צעירים הופך ל"ריכוז של האויב הסעודי" – היא הדוגמה הקיצונית ביותר עד כה לאותו מסגור.
תגובת הממשלה: "פשע מלחמה" ו"תגובה נחרצת"
ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית, רשאד אל-עלימי, הורה להעניק טיפול רפואי לפצועים ולתמוך במשפחות ההרוגים, כינה את התקיפה "טרוריסטית", קשר אותה ל"משטר האיראני" והורה על "תגובה נחרצת כלפי מקורות התקיפה". שר ההסברה מועמר אל-אריאני הגדיר את האירוע "פשע מלחמה" וטען כי החות'ים "הורגים לשם ההרג", שכן המטרה לא הייתה מטרה צבאית. הרשות המקומית בשבווה, שכינתה את התקיפה "התוקפנות הדמית והבוגדנית", דרשה ממועצת ההנהגה, מהממשלה ומהקואליציה בהובלת סעודיה "להאיץ את אספקת מערכות ההגנה האווירית ומערכות ההתרעה המוקדמת". סגן המושל אל-ח'ליפי אמר ל"אל-ג'זירה" כי התקיפה "לא תרתיע את בני שבווה".
בשטח, כוחות הממשלה דיווחו על תקיפות נגד ריכוזים חות'יים, כלי רכב ואמצעי לחימה באזורים אל-עקרוד', א-שקב וא-סרארי דרומית לתעז. במקביל פרסמה הקואליציה בהובלת סעודיה תיעוד של סירות דיג שלטענתה הבריחו נשק לחות'ים ושהותקפו מהאוויר, בטענה כי "הברחות כאלה מאיימות על ביטחון תימן ועל היציבות האזורית והבינלאומית".
הרקע: קיץ שהפך את תימן שוב לחזית פתוחה
המלחמה בתימן שככה במידה רבה לאחר הפסקת האש של 2022, אך מערכת ההרתעה קרסה בקיץ 2026 על רקע ההשלכות האזוריות של המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן. ב-13 ביולי תקפו כוחות סעודים ותימנים את מסלול הנחיתה בנמל התעופה של צנעא, בעת ניסיון נחיתה של מטוס "מאהאן אייר" שנשא לטענתם מפקדים ואמצעי לחימה של משמרות המהפכה. החות'ים הכריזו על ביטול הפסקת האש, הטילו "מצור ימי" על סעודיה ותקפו מכליות נפט סעודיות. בספטמבר פתחו במתקפה רחבה בחוף ים סוף וכבשו את חיס, אל-ח'וח'ה, מוח'א ואת האיים חניש ופרים – וכך הידקו את אחיזתם על גישות באב אל-מנדב.
הממשלה, בגיבוי סעודי, השיבה במבצע "שחר תימן" שמטרתו המוצהרת להשיב שטחים ובסופו של דבר גם את צנעא, שבידי החות'ים מאז 2014. באוקטובר התקדמו כוחותיה לעבר מצרי באב אל-מנדב, אך המחיר האנושי הולך ותופח: ארגוני הסיוע מדברים על יותר מ-100 אלף עקורים, אלפים נמלטו לג'יבוטי, ובתעז הנצורה מחירי הדלק מזנקים.
שבווה כחלק ממערכה רחבה בעומק סעודיה
התקיפה בשבווה אינה אירוע מבודד. באותו יום הודיעו החות'ים גם על תקיפות של מתקן "ארמקו" בינבוע, שדה הנפט שייבה, נמל התעופה הבינלאומי "המלך ח'אלד" בריאד ונמל התעופה באבהא; ברשויות בריאד נשלחו לתושבים התרעות על "איום אווירי עוין". מוקדם יותר החודש, בין 6 ל-12 באוקטובר, ביצעו החות'ים את סדרת התקיפות הקטלנית ביותר על אדמת סעודיה מזה למעלה מעשור: טילים בליסטיים וכטב"מים פגעו בנמלי התעופה בריאד, אבהא ודמאם, הרגו לפחות 20 בני אדם ופצעו יותר מ-370. ב-8 באוקטובר הושמד מטוס איירבוס A320 של "סעודיה" והטייס נהרג, וב-10 באוקטובר קרס חלק מתקרת טרמינל 3-4 בריאד על אולם מלא בעולי רגל ונוסעים – 13 הרוגים ו-308 פצועים באירוע אחד. דובר הקואליציה תורכי אל-מאלכי כינה זאת "פשע מלחמה מובהק", ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי וושינגטון "תחליט אם להתערב".
גם סעודיה מצדה מסלימה. בהודעה נוספת שפרסם סריע ביום שלישי, 20 באוקטובר, הוא טען כי "חיל האוויר הסעודי ביצע ב-24 השעות האחרונות 93 תקיפות אוויריות וטיליות" במחוזות אל-ג'וף, תעז, צעדה, מארב, חג'ה, לחג', עמראן ואב, באמצעות מטוסי F-15 וטייפון שהמריאו מח'מיס משיט, טאיף, אל-ח'רג' ושרורה. המספרים החות'יים אינם ניתנים לאימות עצמאי, אך הם משקפים קצב לחימה שלא נראה מאז 2018.
מה המשמעות
שלושה לקחים עולים מהטבח בשבווה. הראשון – מבצעי: החות'ים הוכיחו יכולת לשלב איסוף מודיעין ממושך מכטב"מים עם ירי מרוכז של טילים בליסטיים לעבר מטרה ספציפית בעומק 400 קילומטרים מצנעא, בלי שמערכת ההגנה האווירית של הממשלה או של הקואליציה התריעה. דרישת הרשות המקומית ל"מערכות התרעה מוקדמת" היא הודאה פומבית בפער הזה. השני – אסטרטגי: שבווה היא ביתו של מתקן הגז הנוזלי בלחאף, ההשקעה התעשייתית הגדולה בתימן, ופגיעה בה היא איתות לריאד ולשותפותיה במפרץ כי אין מחוז "בטוח" בדרום. השלישי – פוליטי: ככל שמבצע "שחר תימן" מתקדם לעבר באב אל-מנדב, החות'ים מעבירים את הכובד למחיר הדם – בחזיתות הפנימיות ובערי סעודיה כאחד – בניסיון לשבור את הקואליציה מבפנים ולהניע את ריאד לשוב לשולחן המשא ומתן שאיראן כבר הציעה לארח.
בשבווה, בינתיים, סופרים את המתים. מאות הצעירים שהגיעו לאל-עלם כדי לקבל משכורת ומדים הפכו לסמל של מלחמה שאיש בתימן לא רצה לחזור אליה, וששני הצדדים – כל אחד מסיבותיו – כבר אינם יודעים כיצד לעצור.
