רקע: מהפסקת אש שקטה לחזית שנייה
מאז אפריל 2022 חיה תימן תחת הפסקת אש רופפת בין תנועת אנסאר אללה (החות'ים) לבין מועצת ההנהגה הנשיאותית הנתמכת בידי סעודיה. ההפוגה שרדה את מלחמת הים האדום של 2023–2025, את התקיפות האמריקאיות ואת חילופי המהלומות עם ישראל, אבל לא שרדה את מלחמת איראן של 2026. מרגע שההורמוז הפך לזירת עימות ושייט המכליות מהמפרץ נפגע, קפץ ערכו האסטרטגי של המצר השני, באב אל-מנדב, שדרכו עוברים מיליוני חביות נפט ביום בדרך לסואץ.
ב-3 בספטמבר יצאו החות'ים למתקפה בנפת תעז, במבצע שכינו "אללה חזק יותר בכוחו וקשה יותר בעונשו". הממשלה הגיבה במתקפת-נגד באל-ג'וף ובאל-ביד'א והודיעה על כיבוש מחנה אל-לבנאת, אך ההכרעה נפלה דווקא בחוף המערבי. לפי אתר "יורוניוז ערבית", מקורות משני הצדדים סיפרו לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בשבוע הראשון בלבד נהרגו לפחות 500 בני אדם, רובם לוחמים, בקרבות שתוארו כקשים ביותר מאז 2022.
10 בספטמבר: היום שבו נפל המצר
ב-10 בספטמבר הודיעו החות'ים על השלמת השליטה במחוזות אל-מח'א וד'באב שבתעז, ובמקביל על כיבוש חיס ואל-ח'וח'ה בנפת אל-חודיידה. הדובר הצבאי, תת-אלוף יחיא סריע, הודיע כי "כוחותינו המזוינים פתחו במבצע צבאי" באזורי החוף המערבי, וגורמים ממשלתיים אישרו ל"יורוניוז" כי הקבוצה "השלימה את השליטה" על נתיב השיט הקריטי. במקביל דווח על תפיסת האי מיון (פרים) שבלב המצר, העיר ד'באב שמולו, ואיי זקר, חניש הגדול וחניש הקטן בדרום הים האדום. מדובר בנקודה המרוחקת כ-130 קילומטרים בלבד מבסיס קמפ למונייה האמריקאי בג'יבוטי.
הפעם, בניגוד לגלים הקודמים, נעדר הגורם שריאד ציפתה לו. לפי דיווח "אקסיוס" שצוטט בכלי התקשורת הערביים, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקשר פעמיים לנשיא טראמפ ב-10 בספטמבר וביקש תקיפות אמריקאיות ישירות נגד החות'ים; טראמפ סירב. וושינגטון הסתפקה בשיתוף מודיעין: כ-200 יועצים צבאיים אמריקאים פועלים בסעודיה בתפקידי סיוע לא-קרביים, ולמעלה ממאה מהם מספקים מודיעין מטרות למטוסי חיל האוויר הסעודי. שר החוץ הסעודי נשא באו"ם את הסיסמה "ביטחון המפרץ הוא ביטחון העולם" ודרש הגנה בינלאומית על חופש השיט בהורמוז ובבאב אל-מנדב, אך המסר האמריקאי היה ברור: סעודיה נלחמת בעצמה.
"המצור במצור": ריאד וארמקו על הכוונת
התגובה הסעודית הייתה אווירית ומסיבית. לפי הודעות שפורסמו בערוץ הטלגרם של הדובר הצבאי החות'י, מטוסי F-15 סעודיים שהמריאו מבסיס ח'מיס משיט ביצעו 26 תקיפות בתעז ב-19 בספטמבר בלבד, וכ-300 תקיפות בשבוע אחד; המניין המצטבר שמציגה סנעא עומד על 917 תקיפות אוויריות וטילים מאז תחילת ההסלמה, כולל גל אחד של 157 תקיפות באל-ג'וף, תעז, צעדה ומארב. את המספרים הללו אי אפשר לאמת באופן עצמאי, אך הם משקפים את קנה המידה של הקמפיין הסעודי הראשון מזה ארבע שנים.
החות'ים השיבו בכיוון ההפוך. ב-19 בספטמבר, בשעה 17:02, הקריא סריע הודעה על שני מבצעים: "עשרות טילים ורחפנים" בליסטיים ושייטים לעבר "אתרים רגישים" בריאד ולעבר מתקני ארמקו ביַנבוע שעל חוף הים האדום. לפי ההודעה, המתקפה גרמה ל"שריפות ענק" במטרות, והיא קבעה כי "משוואת המצור במצור וההסלמה בהסלמה" תימשך "עד להפסקת התוקפנות". הניסוח מכוון: החות'ים מציגים את התקיפות על תשתיות הנפט הסעודיות כתמונת ראי לסגר הימי שמוטל, לטענתם, על נמלי החודיידה.
המחיר בצד הסעודי מצטבר. עוד בתחילת החודש נפצעו 73 אזרחים בח'מיס משיט, אבהא, ג'יזאן ונג'ראן; בהמשך נהרג תושב תימני בטאאף בפגיעת רחפן, ההרוג האזרחי הראשון בשטח סעודיה מאז 2022; ומטוס יורופייטר איטלקי ניזוק בבסיס המלך פהד. ב-15–16 בספטמבר הציגו החות'ים סרטון של זנב מטוס וטענו כי הפילו F-15SR סעודי מעל מארב "בטיל מתוצרת מקומית". ביום שישי האחרון, 26 בספטמבר, דיווחה "אל-ג'זירה" כי כוחות הקואליציה יירטו שני טילים לעבר ח'מיס משיט ושני רחפנים לעבר ריאד.
הרי כהבוב: הקרב שיקבע אם הכיבוש יחזיק
אחרי המהירות המסחררת בחוף, המערכה נתקעה בהרים. יעדם הבא של החות'ים הוא רכס כהבוב שבין נפות לחג' ותעז, כ-40 קילומטרים ממצר באב אל-מנדב.
"ההרים הם החומה הטבעית שמגינה על העורף החות'י בחוף"
הסביר ל"אל-ג'זירה" החוקר פאוזי אל-גוידי.
בלעדיהם, הרצועה שנכבשה חשופה למתקפת-נגד.
"זה לא קרב קל. הלחימה מתנהלת בשטח מהקשים בתימן"
הזהיר האנליסט מוחמד אל-בשא.
שם, לפי הדיווחים, נהרג גם האלוף החות'י פראק מוחסן אל-עסר ("אבו סקר") יחד עם שישה מאנשי המטה שלו.
ואכן, בסוף השבוע החלה תמונת ההישגים להתאזן. ב-25 בספטמבר הודיעו כוחות הממשלה על כיבוש ג'בל נעמאן ודאר אל-כאפר בתעז ולחג', ו"אלערבייה" דיווחה על התקדמות נוספת בג'בל קרפאן מדרום לתעז. יו"ר מועצת ההנהגה, רשאד אל-עלימי, הכריז חנינה לחות'ים שיערקו וקרא ל"גיוס כללי והתגייסות" לשורות הצבא. ב-26 בספטמבר נראה טארק סאלח, מפקד "ההתנגדות הלאומית" שכוחותיו נסוגו מאל-מח'א, לראשונה מאז נפילת העיר, בפגישה בריאד עם מפקד הכוחות המשותפים; למחרת התקיימו שם דיונים סעודיים-תימניים על "העלאת היכולות הקרביות של הכוחות התימניים". בתוך המחנה הממשלתי הבעיות לא נעלמו: ב-9 בספטמבר תקפו אנשי "ההתנגדות הדרומית" את שיירת שר ההגנה טאהר אל-עקילי באל-ד'אלע, אף שההנהגה הדרומית מיהרה לגנות והדגישה שהחות'ים נותרו האויב המרכזי.
האו"ם, איראן והמחיר האנושי
ההסלמה הגיעה השבוע לניו יורק. מועצת הביטחון דרשה מהחות'ים הפסקת אש מיידית מול סעודיה, וקבוצת ה-G7 קראה לאיראן להפסיק לחמש את הקבוצה והזהירה מפני הסלמה נוספת. משלחת תימן באו"ם הזהירה מפני "הבטחות שווא" מצד החות'ים. ברקע עומדות טענות "ההתנגדות הלאומית" כי במחשבים ניידים שנתפסו נמצאה תוכנית בת ארבעה שלבים של משמרות המהפכה להשתלטות על באב אל-מנדב, ודיווחים על מאות קציני משמרות המהפכה בתימן; דובר משרד החוץ האיראני הכחיש כל מעורבות. גם החות'ים עצמם מבהירים כי ההגבלות על השיט יופנו, לטענתם, רק נגד אוניות הקשורות לסעודיה, אך מסעות קודמים שלהם פגעו בכלי שיט שקשרם למטרות המוצהרות היה מעורפל.
מתחת לכותרות הצבאיות מתרחש אסון אנושי. עד 7 בספטמבר דווח על 40 אלף עקורים מתעז ומהחוף המערבי; עד 15 בספטמבר עלה המספר לכ-125 אלף; "אל-ג'זירה" דיווחה על יותר מ-83 אלף עקורים המעמיסים על שירותי היסוד בתעז לבדה, והאו"ם צופה שהמספר עלול להגיע ל-230 אלף. שר ג'יבוטי דיווח על יותר מאלפיים פליטים תימנים שהגיעו בתוך 24 שעות, בהם 500 שפונו לאובוק. יוניסף הזהיר כי תת-התזונה החריפה בקרב ילדי תימן ממשיכה לעלות באופן מסוכן, ובתעז נהרג ילד ונפצעו חמישה אזרחים מפגיעת פגז חות'י.
סיכום: מצר אחד, שלוש שאלות פתוחות
שלושה שבועות לתוך המערכה, החות'ים מחזיקים בנכס שאיראן חלמה עליו: אחיזה פיזית משני צדי המעבר הדרומי לים האדום, בשעה שהמעבר הצפוני, הורמוז, כבר משובש. אבל ההישג רחוק מלהיות סופי. השאלה הראשונה היא צבאית: האם הרכס של כהבוב ייפול, או שמתקפת-הנגד הממשלתית מסוף השבוע תסמן את נקודת המפנה. השנייה היא אמריקאית: כל עוד טראמפ מסרב לתקוף ומסתפק במודיעין, ריאד מנהלת לבדה מלחמה שהיא ניסתה לצאת ממנה ב-2022, ובמחיר של טילים על בירתה. השלישית היא ימית: האם החות'ים יממשו את האיום ויסגרו את המצר בפני שיט "סעודי", צעד שיהפוך את המשבר האזורי למשבר אנרגיה עולמי. התשובה לשלוש השאלות תיכתב בשבועות הקרובים, בהרים שבין לחג' לתעז, לא פחות מאשר במסדרונות מועצת הביטחון.
