עבור מיליוני אנשים המתמודדים עם מיגרנה, היום עלול להתחיל בחשש מההתקף הבא. הכאב הפועם, הרגישות לאור ולרעש, הבחילות והפגיעה בתפקוד משבשים את שגרת החיים, פוגעים בעבודה ומקשים גם על פעולות יומיומיות פשוטות. לצד הטיפולים התרופתיים והמעקב הרפואי, מחקרים מצביעים על כלי נוסף שעשוי לסייע: פעילות גופנית אירובית סדירה, ובכלל זה הליכה.
לדברי ד"ר פיוטר מליקוב ממרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, בין המנגנונים הנחקרים נמצאות השפעות הפעילות על מערכות הקשורות לוויסות כאב, על תגובות דלקתיות, על הורמוני דחק ועל מצב הרוח. פעילות גופנית תורמת גם לשיפור השינה ולהפחתת מתח — שני היבטים הרלוונטיים למי שסובלים ממיגרנה.
"המסר המרכזי הוא לבחון את הפעילות הגופנית כחלק מתוכנית אישית לניהול המיגרנה ולא כפתרון קסם או כתחליף לטיפול רפואי".
אמר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג בכיר ומומחה לכאבי ראש ומיגרנות.
הקשר בין פעילות גופנית למיגרנה נבחן גם במחקר. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2019 בכתב העת The Journal of Headache and Pain בחנה שישה מחקרים בנושא, ומצאה ירידה ממוצעת של כ-0.6 ימי מיגרנה בחודש בעקבות התערבות של פעילות אירובית.
מחקר קונצנזוס בינלאומי שפורסם בשנת 2023 בכתב העת Physical Therapy מצא כי מומחים בתחום ממליצים, ככל שהמצב מאפשר, על פעילות אירובית רציפה בעצימות מתונה במשך 30 עד 60 דקות בכל אימון, שלוש פעמים בשבוע. מי שאינם פעילים באופן קבוע יכולים להתחיל בהליכות קצרות ונוחות ולהאריך אותן בהדרגה בהתאם להרגשה.
קצב מתון הוא כזה שמעלה מעט את קצב הנשימה והדופק אך עדיין מאפשר לנהל שיחה. לצד ההליכה מומלץ להקפיד על שתיית מים, שינה סדירה ואכילה מסודרת, ולבחור מסלול ושעות הליכה המתאימים לתנאי מזג האוויר ולרגישות האישית לאור ולחום.
לצד זאת מדגישים במרכז את אחד הפרדוקסים של המיגרנה: בעוד שפעילות גופנית סדירה עשויה לסייע במניעת התקפים לאורך זמן, מאמץ גופני עלול להחמיר כאב קיים או לעורר תסמינים אצל חלק מהאנשים.
"לא מומלץ לנסות להתגבר בכוח על התקף פעיל באמצעות הליכה. אם הפעילות מגבירה את הכאב, גורמת לסחרחורת או מעוררת תסמינים חריגים — יש להפסיק ולבחון את המצב עם איש מקצוע רפואי".
אמר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג בכיר ומומחה לכאבי ראש ומיגרנות.
הראיות המדעיות מעודדות, אך הן אינן מבטיחות תוצאה אחידה. ההמלצה היא להתחיל בהדרגה, לעקוב אחר התגובה האישית, לנהל יומן מיגרנה שיתעד את ימי הכאב ואת הפעילות הגופנית, ולהתאים את השגרה בשיתוף עם הרופא המטפל.
