במקביל רשם ערך האקזיטים לרוכשות אירופיות זינוק — מ-361 מיליון דולר ב-2020 ל-5.155 מיליארד דולר ב-2025 — מגמה שנמשכת עם תשע רכישות נוספות בין ינואר לאוגוסט השנה. נתון נוסף שעולה מהמחקר: ההשקעה האירופית הישירה עלתה ב-2025 בכ-20%, מ-1.169 מיליארד דולר ב-2024 ל-1.404 מיליארד דולר — שנת העלייה הראשונה מאז 2021.
המחקר נערך לקראת כנס Europe Days 2026, שייערך ב-20 באוקטובר בתל אביב ויארח יותר מ-30 נציגי מחוזות, ערים, תאגידים וקרנות הון סיכון מובילות מאירופה, הבוחנים השקעות ועסקאות בזירה הישראלית. בין הדוברים הצפויים: רנה הוברמן, יו״ר Airbus SE ווארבורג פינקוס; פליקס וובר, מנהל החדשנות של קבוצת האחזקות OBI; סוריו סוקדר, מנהל החדשנות של בית החולים Charité; ניק דה לה פורג׳, שותף כללי בקרן PlanetA; ומארק גרוטר, שותף בקרן Planven.
לדברי גילי צגלה, מייסד ומנכ״ל Novawind, יזם ומשקיע המתמחה בשווקי מערב אירופה ומייסד כנס Europe Days, ההון הגרמני מוביל את המגמה האירופית, עם דומיננטיות של השקעות תאגידיות: 17 משקיעים — חלקם זרועות תאגידיות או חברות תעשייה — היו מעורבים ב-14 עסקאות. כך למשל קבוצת Munich Re הייתה השנה לרוכשת האירופית הגדולה ביותר של טכנולוגיה ישראלית, עם השלמת רכישת At-Bay באוגוסט האחרון תמורת 575 מיליון דולר, שהביאה את סך רכישותיה בישראל ל-3.175 מיליארד דולר. זאת לצד מהלכים נוספים כמו רכישת WalkMe בידי SAP ב-1.5 מיליארד דולר.
״המשקיעים משווייץ מציגים אסטרטגיה הונית של כניסה לשלבים מוקדמים יותר מהגרמנים, עם חציון השקעה של 20 מיליון דולר״
אמר גילי צגלה.
שמונה משקיעים שווייצרים פיזרו השנה את השקעותיהם בתשע עסקאות נפרדות, לצד אקזיטים דרמטיים כמו רכישת 89bio בידי Roche תמורת 2.4 מיליארד דולר.
״התמונה המצרפית מצביעה על התבססות גוברת של אירופה כשותפה פיננסית אסטרטגית עבור ההייטק הישראלי. הנתונים משקפים מגמת הטמעה של טכנולוגיות ישראליות כחלק מצורך תעשייתי ארוך טווח, מה שניכר ברכישות בתחומי הסייבר וה-DefenseTech, בריאות דיגיטלית, דיגיטציה, תוכנה ארגונית ופינטק, ובהשתלבות הולכת וגוברת של חברות אירופאיות בפיילוטים ובשיתופי פעולה עם סטארטאפים ישראלים״
הוסיף צגלה.
