האם פציעה במהלך אימון בחדר כושר יכולה להיחשב תאונת עבודה המזכה בפיצוי? מסיפורו של מ', איש זרועות הביטחון, עולה כי התשובה עשויה להיות חיובית. מ' נהג לשמור על כושר גופני גבוה כחלק משגרת עבודתו, ובמסגרת זו ביצע אימוני ריצה בחדר הכושר במקום שירותו.
באחד האימונים בחורף שעבר רץ על הליכון, כשלפתע הסתובבה רגלו והוא חש כאב חד בברכו הימנית. הוא הפסיק מיד את האימון ושב לעיסוקיו, אך משהכאבים לא חלפו פנה למומחה לכירורגיה אורתופדית ולאורתופדיית ברכיים. בבדיקה התלונן על כאב חד בברך, בעיקר בצדה הפנימי, וכן על כאבים והגבלה בתנועה. נמצאה רגישות ממוקדת באזור המניסקוס וסימנים שהעלו חשד לקרע, ובעקבות זאת הופנה לבדיקת MRI ולטיפולי פיזיותרפיה.
בסריקה התגלה קרע במניסקוס הפנימי של ברך ימין, שהגיע גם לאזור שבא במגע עם משטח המפרק, וכן פגיעה בסחוס המצפה את פיקת הברך. בעקבות הפציעה החל מ' לסבול גם מנעילות של הברך - מצב שבו הברך נתקעת ולא ניתן ליישרה או לכופפה באופן מלא.
בבדיקה אורתופדית נוספת, שנערכה בחודש שלאחר מכן, הומלץ להמשיך בטיפולי פיזיותרפיה ובהמשך לשקול ניתוח ארתרוסקופי. אלא שלמרות הטיפולים הכאבים והנעילות לא חלפו. בתיקו הרפואי אף תועד כי לעיתים נאלץ לבצע בעצמו מניפולציה כדי לשחרר את הברך הנעולה, ובשלב זה הוחלט להמשיך ולמצות את הטיפול הפיזיותרפי.
גם בהמשך המשיך מ' לסבול מכאבים ומנעילות חוזרות, מקושי בהליכה ובעמידה ממושכת ומקושי בעלייה ובירידה במדרגות. לדבריו, עם הזמן למד לשחרר בעצמו חלק מהנעילות, אך לא תמיד הצליח בכך. בשל מצבו הומלץ לו לעבור ניתוח ארתרוסקופי, אך הוא החליט שלא לעבור אותו.
בעקבות מצבו פנה מ' לעורכי הדין נתן זבינצקי ויוליה חזוט ממשרד עורכי הדין חזוט בר זבינצקי, העוסק בין השאר במיצוי זכויות רפואיות של נפגעי תאונות עבודה. עורכי הדין הגישו בשמו תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בפציעתו כתאונת עבודה - והתביעה התקבלה.
בהמשך זומן מ' לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ולאחר שנבדק נקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 20%. בעקבות קביעת הנכות שילם לו המוסד לביטוח לאומי גמלה חד-פעמית רטרואקטיבית בסך כ-85 אלף שקלים. בנוסף יהיה זכאי מעתה לקצבת נכות חודשית בסך של יותר מ-6,000 שקלים בחודש לשארית חייו - סכום שעשוי להצטבר למיליוני שקלים.
