למה דווקא גרמניה?
אני חייבת להתוודות: שנים דחיתי את גרמניה. חשבתי שהיא יעד של אנשים רציניים מדי - ערים מסודרות, רכבות שיוצאות בזמן, מוזיאונים עם שלטי הסבר ארוכים. ואז נחתתי במינכן באוקטובר אחד, נסעתי שעה וחצי דרומה, והגעתי לאגם אלפיני כל כך צלול שראיתי את הרגליים שלי בעומק שני מטרים. מאותו רגע הבנתי שגרמניה היא לא יעד אחד אלא בערך שישה יעדים שונים שנדחסו בטעות לאותה מדינה.
גרמניה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי, ומחולקת ל-16 מדינות פדרליות שלכל אחת מהן מבטא, מטבח ואופי משלה. בווארים שותים בירה בגני בירה מתחת לערמונים, ההמבורגים מדברים על נמלים ודגים, הסקסונים בדרזדן שומרים על ארכיטקטורת בארוק מוזהבת, ובברלין - ובכן, בברלין עושים מה שבא להם. וזה בדיוק היופי: אפשר לעשות טיול עירוני, טיול טירות, טיול יין, טיול אלפיני או טיול משפחות - והכול בטיסה של ארבע וחצי שעות מתל אביב.
- נגישות: טיסות ישירות תכופות לפרנקפורט, מינכן, ברלין ודיסלדורף, ורשת רכבות שמחברת הכול.
- יחס מחיר-תמורה: יקרה מפולין או מהונגריה, אבל זולה משמעותית משווייץ או מסקנדינביה.
- גיוון: אלפים, חופים בים הבלטי, יערות, נהרות, ערי ענק ועיירות ימי ביניים - הכול בתוך גבולות מדינה אחת.
- ידידותיות למשפחות: גני שעשועים בכל שכונה, מוזיאוני מדע אינטראקטיביים, ופארקי שעשועים ברמה עולמית.
ברלין: בירה שלא מפסיקה להמציא את עצמה
ברלין היא לא עיר יפה במובן הקלאסי. היא מחוספסת, גרפיטית, מלאת שטחים ריקים ובניינים שמישהו החליט לצבוע בסגול. ובדיוק בגלל זה היא מכורה. שער ברנדנבורג, הרייכסטאג עם כיפת הזכוכית שאפשר לטפס אליה בחינם (בהזמנה מראש), אנדרטת השואה, ואיסט סייד גלרי - קילומטר ושליש של חומת ברלין ששרד והפך לגלריית ציורי קיר פתוחה.
מה שאני הכי אוהבת בברלין זה דווקא לא האתרים אלא השכונות. קרויצברג עם שוק התורכים על התעלה, פרנצלאואר ברג עם בתי הקפה והמשפחות הצעירות, פרידריכסהיין עם חיי הלילה. אי המוזיאונים (Museumsinsel), אתר מורשת עולמית, מרכז חמישה מוזיאונים ובהם מוזיאון פרגמון ובוסט של נפרטיטי.
טיפ מהשטח
כרטיס Berlin WelcomeCard משתלם אם אתם מתכננים יותר משני מוזיאונים ביום ומשתמשים בתחבורה הציבורית. אחרת פשוט קנו כרטיס יומי לרכבת התחתית - ברלין שטוחה ורחבה, וללכת ברגל בין אתרים זו טעות שעושים פעם אחת בלבד.
מינכן ובוואריה: בירה, כיכרות ומסורת
אם ברלין היא הכאוס, מינכן היא הסדר. עיר עשירה, ירוקה ומטופחת, שהלב שלה הוא כיכר מריאנפלאץ - שם, בכל יום בשעה 11:00 (ובקיץ גם ב-12:00 וב-17:00), מנגנון השעון הענק בבניין העירייה מתעורר לחיים ומציג מופע בובות שנמשך כעשר דקות. ילדים אוהבים את זה. מבוגרים מעמידים פנים שלא.
מסביב: שוק ויקטואליינמרקט עם גן בירה באמצע, הגן האנגלי (Englischer Garten) שגדול יותר מסנטרל פארק ושבו גולשים על גל נהר קבוע בנחל האייסבאך, ומוזיאון דויטשס מוזיאום - אחד ממוזיאוני המדע והטכנולוגיה הגדולים בעולם, ומכרה פחם משוחזר בתוכו שילדים לא רוצים לצאת ממנו.
מי שמגיע בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר ייקלע לאוקטוברפסט. זו חוויה, אבל דעו: המחירים מזנקים, בתי המלון מתמלאים חודשים מראש, והעיר עמוסה מאוד. אם אתם עם ילדים קטנים - שקלו שבוע לפני או אחרי.
נוישוונשטיין והדרך הרומנטית
אין תמונה גרמנית מפורסמת יותר מטירת נוישוונשטיין - הטירה שבנה לודוויג השני, מלך בוואריה, ושהשראתה ניכרת בטירות של דיסני. היא יושבת על צוק מעל הכפר הוהנשוונגאו, כשעתיים נסיעה ממינכן.
שני דברים שכדאי לדעת מראש: חובה להזמין כרטיסים מראש באינטרנט (הכניסה היא בסיורים מודרכים בשעה קבועה), והנוף הכי טוב הוא לא מבפנים אלא מגשר מרינברוקה שמעל הערוץ - שם מצולמת התמונה המפורסמת. הגשר נסגר לפעמים בחורף מטעמי בטיחות, אז בדקו לפני.
מנוישוונשטיין אפשר להמשיך לרומנטישה שטראסה - "הדרך הרומנטית", מסלול של כ-350 קילומטרים שמחבר עיירות ימי ביניים משומרות. הפנינה שבהן היא רוטנבורג אוב דר טאובר: עיר מוקפת חומה שלמה שאפשר לצעוד על גבה, עם בתי עץ צבעוניים ורחוב אחד - פלנליין - שמצולם כל כך הרבה שקשה למצוא בו רגע בלי תייר.
היידלברג, פרייבורג והיער השחור
היידלברג היא אחת הערים היפות בגרמניה: הטירה ההרוסה משקיפה מלמעלה, הגשר העתיק חוצה את נהר הנקאר, והאוניברסיטה - העתיקה בגרמניה, משנת 1386 - נותנת לעיר אנרגיה צעירה. עלו ב"פילוסופנווג", שביל הפילוסופים, לנוף הקלאסי של העיר.
דרומה משם מתחיל היער השחור (שוורצוואלד) - אזור של יערות אשוחים כהים, מפלים, אגמי הרים ובתי איכרים עם גגות קש. בסיס טוב הוא פרייבורג, עיר סטודנטים שטופת שמש עם תעלות מים זעירות שזורמות לאורך המדרכות (הבכלה). משם קופצים למפלי טריברג, לאגם טיטיזה ולמוזיאון השעונים - כי כן, שעון הקוקייה נולד כאן.
עמק הריין, המוזל וקלן
הפרק הזה הוא אולי החביב עליי בכל גרמניה. בין בינגן לקובלנץ משתרע עמק הריין העליון התיכון, אתר מורשת עולמית: מדרונות תלולים עטורי כרמים, כפרים קטנים על גדת הנהר, וכ-40 טירות ומבצרים על הפסגות. שיט של שעתיים בנהר עושה את העבודה.
מקביל אליו זורם נהר המוזל, צנוע יותר ולדעתי יפה יותר, עם פיתולים דרמטיים וכפרי יין. העיירה קוכם, עם טירת רייכסבורג המשוחזרת מעליה, היא עצירה מושלמת ללילה.
ובקצה הצפוני - קלן, וקתדרלת קלן שמתנשאת מעל תחנת הרכבת. 157 מטרים של גותיקה שחורה, 533 מדרגות עד למרפסת התצפית, ותחושה מוזרה של קטנות כשעומדים מתחתיה. הכניסה לקתדרלה עצמה חינם.
המבורג והצפון
המבורג היא עיר נמל, ומרגישים את זה בכל פינה: תעלות, גשרים (יותר מבוונציה ואמסטרדם יחד), מחסני לבנים אדומה ורוח מלוחה. שפייכרשטאדט, רובע המחסנים ההיסטורי, הוא אתר מורשת עולמית ומכיל גם את מיניאטור וונדרלנד - מודל הרכבות הגדול בעולם, אטרקציה שנשמעת כמו משהו לילדים ובסוף מרתקת דווקא את ההורים.
לא לפספס את אלבפילהרמוני, בניין הקונצרטים שנראה כמו גל זכוכית על גבי מחסן ישן. המרפסת הציבורית (Plaza) בקומה השמינית פתוחה לכולם והכניסה חינם - נוף 360 מעלות על הנמל.
דרזדן, לייפציג וגרמניה המזרחית
דרזדן הופצצה קשות במלחמת העולם השנייה, ומרכזה ההיסטורי שוחזר בקפידה. פראואנקירכה, שנבנתה מחדש אבן אחר אבן בין 1994 ל-2005 תוך שימוש בחלק מהאבנים המקוריות המפוחמות, היא סמל של פיוס. לצידה ארמון צווינגר וגלריית האמנות עם "המדונה הסיסטינית" של רפאל.
שעה משם, לייפציג - עיר המוזיקה של באך, שהפכה בשנים האחרונות למרכז יצירתי סואן שמכונה לפעמים "ברלין החדשה", עם מחירים נוחים יותר.
האלפים הבווארים: צוגשפיצה ואגם אייבזה
ההר הגבוה בגרמניה, צוגשפיצה (2,962 מטר), נמצא ליד גרמיש-פרטנקירכן. עולים אליו ברכבל או ברכבת שיניים, ומלמעלה נשקף נוף של ארבע מדינות בימים בהירים. למרגלותיו נח אגם אייבזה - אגם טורקיז עם שביל הקפה של כ-7 קילומטרים, מתאים גם לילדים, ואפשר לשכור בו סירת משוטים.
מתי הכי כדאי לנסוע?
- מאי-יוני: לדעתי החלון המושלם. ירוק, פורח, ימים ארוכים, ועדיין לפני העומס של הקיץ.
- יולי-אוגוסט: החם והעמוס ביותר, אבל גם העונה של גני הבירה, הפסטיבלים והאגמים. הזמינו מראש.
- ספטמבר-אוקטובר: בציר היין בעמקי הריין והמוזל, צבעי סתיו ביערות, אוקטוברפסט במינכן.
- דצמבר: שוקי חג המולד - חוויה שלמה בפני עצמה, בעיקר בנירנברג, דרזדן, קלן ורוטנבורג.
- ינואר-מרץ: קר ואפור בערים, אבל עונת סקי מצוינת באלפים הבווארים.
תחבורה: איך זזים בגרמניה
רשת הרכבות של דויטשה באן (DB) מצוינת בין הערים הגדולות. רכבות ה-ICE המהירות מחברות ברלין-מינכן בכ-4 שעות. טיפ תקציבי חשוב: כרטיס "דויטשלנד טיקט" החודשי מאפשר נסיעות בלתי מוגבלות בכל התחבורה הציבורית המקומית והאזורית (לא ברכבות המהירות) - אם אתם שוהים שבועיים ומטיילים הרבה באזור אחד, זה חוסך הרבה.
לאזורים כפריים - היער השחור, הדרך הרומנטית, עמק המוזל, האלפים - רכב שכור הוא כמעט הכרחי. האוטובאן מפורסם בקטעים ללא מגבלת מהירות, אבל שימו לב: יש קטעים רבים מאוד עם הגבלה, והאכיפה קפדנית. כמו כן, ערים רבות מחייבות מדבקת אזור סביבתי (Umweltplakette) על השמשה - ודאו שחברת ההשכרה סיפקה אותה.
אוכל: מעבר לנקניקייה
כן, יש שניצל (שניצל וינאי, למען הדיוק, אבל מגישים אותו בכל מקום), יש ברצל, ויש יותר מ-1,500 סוגי נקניקיות. אבל גרמניה של היום היא גם מסעדות כוכבי מישלן, שווארמה תורכית מצוינת בברלין (הדנר קבב הומצא שם), ומאפיות שלוקחות לחם ברצינות תהומית.
- בוואריה: וייסוורסט (נקניקיית עגל לבנה) לארוחת בוקר עם ברצל וחרדל מתוק, שווינסהאקסה (רגל חזיר צלויה).
- ברלין: קורי וורסט, דנר קבב, ופנקוכן (סופגנייה) בחורף.
- שוואביה: שפצלה - פסטה ביתית עם גבינה ובצל מטוגן, מנחמת בטירוף.
- המבורג: פישברוטכן - לחמנייה עם דג מלוח ובצל, ישר מהדוכן בנמל.
מסלולים מומלצים
7 ימים - בוואריה קלאסית
מינכן (3 לילות, כולל יום לנוישוונשטיין) ← גרמיש-פרטנקירכן ואגם אייבזה (2 לילות) ← זלצבורג או רוטנבורג (2 לילות) וחזרה.
10 ימים - נהרות וערים
פרנקפורט ← היידלברג (2) ← עמק הריין ושיט (1) ← קוכם והמוזל (2) ← קלן (2) ← דיסלדורף או המבורג (2).
14 ימים - גרמניה מקצה לקצה
ברלין (4) ← דרזדן (2) ← נירנברג ורוטנבורג (2) ← מינכן (3) ← האלפים (3).
תקציב: כמה זה עולה?
- לינה: מלון 3 כוכבים בעיר גדולה - כ-100-150 אירו ללילה לזוג; בעיירות קטנות 70-110 אירו. פנסיונים משפחתיים (Gasthof) זולים ומקסימים.
- אוכל: ארוחת צהריים במסעדה מקומית 12-18 אירו; ערב 20-30 אירו; דוכן רחוב 5-8 אירו.
- אטרקציות: מוזיאון 10-16 אירו; נוישוונשטיין כ-21 אירו; רכבל לצוגשפיצה כ-75 אירו הלוך-חזור (יקר, אבל שווה ביום בהיר).
טיפים אחרונים לפני שיוצאים
- מזומן עדיין חי. גרמניה שמרנית מהרגיל באירופה בכל הנוגע לתשלומים דיגיטליים. החזיקו מזומן, במיוחד בבתי קפה קטנים, מאפיות ודוכני שוק.
- יום ראשון הכול סגור. חנויות וסופרמרקטים סגורים כמעט לחלוטין. תכננו קניות ליום שבת.
- דיוק זה ערך. אם הזמנתם שולחן ל-19:00, הגיעו ב-19:00.
- בקבוקים עם פיקדון. כמעט כל בקבוק שתייה נושא פיקדון (Pfand) של 8-25 סנט - החזירו אותם במכונות שבסופרמרקטים.
- מים בברז מצוינים, אבל במסעדות יגישו לכם מים מינרליים בתשלום אלא אם תבקשו במפורש Leitungswasser.
לאן ממשיכים מכאן?
גרמניה משתלבת נהדר עם השכנות שלה. מדרום בוואריה קופצים בקלות לאוסטריה, מדרזדן מגיעים לצ׳כיה בשעתיים וחצי, ופולין נמצאת ממש מעבר לגבול המזרחי של ברלין. גם הונגריה נגישה ברכבת לילה ממינכן. אם אתם בונים טיול אירופי ארוך, גרמניה היא צומת מצוינת לפתוח בה.
שאלות נפוצות
האם מדברים אנגלית בגרמניה?
בערים הגדולות ובקרב הדור הצעיר - כן, ברמה טובה. באזורים כפריים ובמזרח פחות. כמה מילים בגרמנית (Danke, Bitte, Entschuldigung) יפתחו לכם דלתות.
האם גרמניה מתאימה לטיול ראשון באירופה עם ילדים?
מאוד. התשתיות מצוינות, האתרים נגישים עם עגלות, יש שירותים ציבוריים נקיים כמעט בכל מקום, והמרחקים סבירים. פארקי שעשועים כמו אירופה-פארק ולגולנד הם בונוס משמעותי.
כמה ימים צריך?
שבעה ימים מספיקים לאזור אחד (בוואריה או הריין). לטיול שחוצה את המדינה - מינימום 12-14 ימים, אחרת רוב הזמן יעבור ברכבות.
