"המעבר לישיבת קבע היה כרוך בהסתמכות ממושכת יותר על מקורות המזון בסביבה הקרובה. העובדה שנחשים ולטאות נוצלו לאורך אלפי שנים מלמדת שלא מדובר במזון שולי או מקרי, אלא בחלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים יותר במקום אחד", אמרה ד"ר מעיין לב, מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ומהמכון לארכיאולוגיה פרהיסטורית ופרוטו-היסטורית באוניברסיטת קיל בגרמניה, שהובילה את המחקר.
לפני כ-15,000 שנים החל באזור הלבנט תהליך הדרגתי שבו קהילות של ציידים לקטים עברו מאורח חיים נייד לאורח חיים קבוע יותר. בני התרבות הנאטופית צמצמו בהדרגה את נדודיהם, הקימו מבני מגורים וניצלו מגוון רחב יותר של מקורות מזון בסביבתם. תקופה זו נחשבת לשלב חשוב בתולדות ההתיישבות האנושית, עוד לפני התפתחות החקלאות.
סימני החיתוך על עצמות הנחשים. צילום: ד"ר מעיין לב
במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר לב, פרופ' מינה וינשטיין עברון ופרופ' ראובן ישורון מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות וממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק אם נחשים ולטאות היו חלק מתזונת הנאטופים לאורך אלפי שנות התיישבות, אילו מינים נוצלו למאכל והאם השינויים בצריכתם היו קשורים למידת הקביעות והאינטנסיביות של החיים באתר. כל זאת במסגרת הפרויקט שמוביל פרופ' ישורון במימון הקרן הלאומית למדע על ישיבת הקבע הקדומה בתולדות האנושות.
לצורך המחקר ניתחו ותיעדו החוקרים אלפי עצמות זוחלים שנאספו בחפירות מעשרים שכבות ארכיאולוגיות בטרסת מערת הנחל שבשמורת נחל מערות בכרמל, המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים. השכבות מתעדות את ההתיישבות הנאטופית באתר לפני 15,000-12,000 שנים. באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של העצמות בחנו החוקרים סימני חיתוך, שריפה, עיכול ודריכה, כדי להבחין בין זוחלים ששימשו למאכל על ידי יושבי האתר לכאלה שנטרפו על ידי בעלי חיים או מתו באתר באופן טבעי.
מתוצאות המחקר עולה כי על 82 חוליות של נחשים גדולים זוהו סימני חיתוך, באותו מקום על החוליות - עדות ישירה לכך שהנחשים הוכנו למאכל בידי בני אדם באופן שיטתי, כאשר בחלק מהחוליות נמצאו כמה סימני חיתוך, המעידים על פעולת חיתוך חוזרת. שרידים רבים של נחשים ולטאות נמצאו בכל עשרים השכבות הארכיאולוגיות שנבדקו, דבר המצביע על כך שצריכת הזוחלים נמשכה לאורך אלפי שנות ההתיישבות באתר.
שלושה מינים גדולים היו הנפוצים ביותר בין שרידי הזוחלים שנמצאו באתר: קמטן החורש, זעמן שחור ותלום קשקשים מצוי. שיעור הזוחלים ששימשו ככל הנראה למאכל היה גבוה יותר בתקופות שבהן החיים באתר היו קבועים ואינטנסיביים יותר, וירד בתקופות שבהן השהייה במקום הייתה קצרה ועונתית יותר.
עוד נמצא במחקר כי הנאטופים התמקדו לאורך זמן במינים שהציעו איזון טוב יחסית בין כמות המזון שהיה ניתן להפיק מהם ובין המאמץ והסיכון הכרוכים בלכידתם. קמטן החורש, למשל, היה גדול, איטי יחסית ולא ארסי, ואילו הצפע, שהיה מסוכן יותר ללכידה, הופיע בשיעור נמוך.
"המחקר מראה לנו לראשונה שבראשית ישיבת הקבע, נחשים ולטאות היו מקור מזון יציב ואמין עבור בני אדם קדומים. העובדה שהם חזרו ובחרו באותם מינים שוב ושוב מלמדת שהנאטופים לא אכלו כל זוחל שנקרה בדרכם, אלא ניהלו ציד סלקטיבי לאורך אלפי שנים. זה מעיד על היכרות מעמיקה שלהם עם בעלי החיים ועם המשאבים שהציעה להם הסביבה", סיכמו החוקרים.
