59 תלמידים נוספו למספר הזכאים לבגרות בחולון בשנת תשס"ט, ובכך עלה אחוז הזכאים מ-62.04% בשנת תשס"ח ל-66.19% בשנת תשס"ט. הנתונים הללו מבטאים עלייה רצופה באחוז הניגשים לבגרות. כך למשל, בשנת תשס"ד היה אחוז הניגשים - 58.08%.
בין הגורמים שתרמו לעלייה המתמדת ניתן לציין את ההשקעה בבתי הספר בעיר, ואת ההשקעה האישית של ראש העיר בתקציב לתגבור ובהענקת פרס ראש העיר לבתי הספר המצטיינים.
בנוסף, נעשה מיפוי של התלמידים המועדים לכישלון או העומדים על הסף ובחלק מבתי הספר הוצמד להם חונך – מורה, סטודנט או תלמיד מכיתה בוגרת יותר, ונבדקה האפשרות לשלבם במערך תגבורים נוסף או בשיעורי עזר, כאשר כל מה שנעשה תועד בכרטיס התלמיד. במקביל, בוצע פיקוח ומעקב שיטתי אחר נוכחות התלמיד וביצועיו.
ראש העיר מוטי ששון הביע סיפוק מהנתונים וציין "האמירה כי 'כל ילד יכול' אינה רק סיסמה בחולון כי אם מציאות. ההשקעה שלנו בבתי הספר ובתגבור מוכיחה את עצמה".
מרגשת במיוחד היא העובדה, שהשנה ניגשו בפעם הראשונה לבחינות הבגרות 75 תלמידי כיתות אומ"ץ, ומתוכם 50 נמצאו זכאים לבגרות. מדובר בתלמידים שסיימו את לימודיהם בכיתה ט' עם 8 ציונים שליליים לפחות ועם בעיות קשות בביקורם הסדיר בביה"ס. תלמידים אלה זוכים לתגבורים מיוחדים ולסיוע ככל הנדרש ואכן, התוצאות שהתקבלו השנה מדברות בעד עצמן.
"הקושי הגדול ביותר נעוץ במוטיבציה של התלמידים", אומר רוני יוסף, מנהל האגף לחינוך על-יסודי, "ולכן חשוב מאד כל הזמן לעודד, לתמוך, לחייך ואם צריך גם לכעוס. העיקר שהתלמידים ירגישו שיש מי שבעקביות ובהתמדה נמצא עבורם".
