רקע
לאחר המשבר הכלכלי של 2008, אמון הציבור בצדדים שלישיים העוסקים במתן שירותים פיננסים התדרדר מאוד. משבר אמון זה הוביל לפריחתן של טכנולוגיות מפוזרות (decentralized technologies) ובראשן מטבע הביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ׳יין שעליה הוא מבוסס. ניתן להתייחס אליו כאל כניסוי גדול ומוצלח במערכת שאינה נשלטת על ידי אף גורם מרכזי.
הדרך המבריקה שבה נבנה בסיס הנתונים שעליו נרשמות כל עסקאות הביטקויין, או בשמו הנפוץ - הבלוקצ'יין, מאפשרת לצדדים שאינם מכירים אחת את השני לבצע העברות ערך מאחד לשני מבלי להידרש לצד שלישי )מתווך) שיאשר את ביצוע העברה. רישום עסקה בתהליך של הפצת מידע והגעה לקונצנזוס על גבי רשת מחשבים מפוזרת הופכת את המרשם לחסין לשינויים מניפולטיביים. היכולת לרשום ולהעביר כל ערך, לא רק ביטקויין, בין צדדים שאינם מכירים האחד את השני באופן ישיר ללא מתווך, הפכה את הבלוקצ'יין לטכנולוגיה פופולרית והצמיחה בלוקצ׳יין חדש, מהיר ומתוחכם יותר בשם אתריום (Ethereum).
החדשנות של רשת האתריום נובעת מכך שמיסודה היא תוכננה על מנת לשמש לביצוע עסקאות מתוחכמות יותר מאשר העברת ערך פשוטה. אתריום כמו ביטקוין מאפשרת הפצה של מידע והגעה להסכמה (קונצנזוס) בנוגע לאיזה מידע הופץ. אך בניגוד לביטקוין באתרים המידע הוא המופץ הוא קוד. כלומר רשת האתריום היא בעצם מחשב אחד גדול המריץ קוד, כשבמידה וקוד נכנס לרשת כל המשתתפים יכולים להיות בטוחים כי הקוד יורץ. קטעי קוד אלו מכונים חוזים חכמים והם מאפשרים בין השאר ביצוע עסקאות עם תנאים או בשפה משפטית חוזה מותלה (חוזה אשר השלמתו תלויה בביצוע פעולות מסוימות). בשלב זה אתם בוודאי שואלים, אז איך חוזה חכם טוב יותר מחוזה מותלה רגיל? בשביל לענות על זה אנחנו צריכים לפרט יותר על מה זה חוזה חכם.
מה זה חוזה חכם?
חוזה חכם הוא קוד תוכנה הנשמר על גבי רשת בלוקצ׳יין כמו אתריום והרצתו מובטחת מעצם שמירתו על הבלוקצ'יין. היתרון של חוזה חכם על פני חוזים סטנדרטיים הוא ביכולת שלו להוציא לפועל את הסכמות הצדדים (שאישרו את הפצת החוזה) באופן עצמאי ללא מתווכים אנושיים, על-פי התנאים שנכתבו בקוד התוכנה מראש. חוזה חכם יכול לנהל ולפקח על ביצוע העברה של נכסים בתמורה להעברת מטבע דיגיטלי, מניות או כל ערך אחר באופן אוטומטי ועצמאי.
עורכי דין מסחריים יודעים היטב שחלק מן ההסכמים שהם כותבים יכול להיות מתורגם בקלות לקוד תוכנה. קחו למשל את העסקה הבאה - צד א' מספק שרות לצד ב', צד ב' ישלם רק לאחר שקיבל את השרות. ברגע שצד ב' מאשר שקיבל את השרות, הכסף עובר לצד א'. מהדוגמה הנ״ל מבינים שבקלות ניתן לתרגם את האמור לקוד תוכנה. ואכן בעסקאות מסוימות כבר כיום נעשה שימוש בקוד תוכנה כך שהפעולות יתבצעו באופן אוטומטי ללא התערבות עורכי דין.
דוגמה נוספת לשימוש בחוזה חכם היא האפשרות לבצע אוטומציה לתהליכים כגון הליכים רגולטורים הקשורים בהעברת כספים וניירות ערך. כאן מקומה של השאלה כיצד מתכנתים בקוד את המלל המשפטי אשר דן בנושאים כמו תיאור השרות/הסחורה, חבות הצדדים, סודיות ומקום שיפוט? בשביל זה יש להבין כיצד נראה חוזה חכם.
כיצד נראה חוזה חכם?
חוזה חכם הוא קוד תוכנה שכולל רק את אבני היסוד של העסקה המסחרית. הקוד אינו כולל מלל משפטי ובכלל זה מקום שיפוט, תיאור השרות/הסחורה, מצגים, הגבלת אחריות, סודיות, פתרון סכסוכים ועוד סעיפים רבים שנכללים בהסכמים מסחריים סטנדרטים.
אולם, לצד הקוד אשר מנהל את התנאים המסחריים ניתן להצמיד מסמך הכולל את המלל המשפטי ואשר נחתם דיגיטלית על-ידי הצדדים ועורכי דינם באופן בו לא ניתן לשנות את המלל ולו בפסיק. בשל כך החוזה החכם צריך לתפקד כחלק ממסגרת משפטית אשר מתייחסת לסוגיות המתוארות לעיל.
אם מדובר בחוזה כה חסר אז מדוע כל כך חשוב ללמוד להשתמש בו?
ראשית צריך לקחת רגע ולחגוג את ההישג הטכנולוגי. החוזה החכם מאפשר העברה של ערך בין בני אדם במערכת שאינה דורשת צד שלישי ואשר ניתן לבטוח בה. תכונה זו של החוזה החכם מסייעת בחסכון בעלויות העסקה ותהפוך אותו למוצר מבוקש במסגרת עסקאות סטנדרטיות בשנים הקרובות.
נחזור לדוגמה הנזכרת למעלה של אוטומציה של הליכים רגולטורים הקשורים בהעברת כספים וניירות ערך, הליכים אלו כבר היום מוטמעים בתוך חוזים חכמים. חברה בשם Polymath מאפשרת באמצעות חוזים חכמים להנפיק מטבעות דיגיטליים (ST-20) על גבי הבלוקצ'יין באופן התואם את הרגולציה האמריקאית הקיימת. למערכת יש מבנה מודולרי הכולל פלאגים לרכיבים שונים הנדרשים לכדי לעמוד בדרישות המשפטיות להנפקה של מטבעות דיגיטליים. רכיבים אלו היו עד היום מוטמעים במסמכים המשפטיים ונאכפים על ידי גורמים שונים מחתמים ועד רשויות רגולטוריות. לדוגמה, מערכת הPolymath מאפשרת לשלוט למי מועבר המטבע הדיגיטלי כך שהמטבעות יסחרו רק במסגרת קבוצה מצומצמת של אנשים שאושרו מראש. קבוצה זו יכולה להיות לדוגמה משקיעים שעברו הליך של KYC (זיהוי לקוח לצורך מלחמה בהלבנת הון) ולקוחות כשירים. מכאן ניתן ללמוד שהבנה של החוזים החכמים העוסקים ברגולציה חיונית כדי לוודא שדרישות החוק מתקיימות בחוזה החכם.
האם אני חייב לדעת לתכנת כדי לכתוב חוזים חכמים?
התשובה היא כן. אין היום ממשק משתמש קל לשימוש וחוזים חכמים נכתבים בשפת מחשב בשם Solidity. ללא ידע מקדים בתכנות קשה יהיה למשתמשים ללמוד לתכנת בסולידטי. יחד עם זאת הבנת הבסיס של השפה והשימושיות שלה בעולם הרגולציה והחוזים הוא חיוני כדי להבין את העולם העסקי והמשפטי של מחר בבוקר.
לסיכום
השימושיות הרבה של מטבעות דיגיטליים תואמי רגולציה בגיוס כספים, במימון פרויקטים, ובהפיכת נכסים לנזילים עשויה להפוך אותם בשנים הקרובות לשיטה המועדפת למימון. מכיוון שאנו יודעים שעולם הטכנולוגיה נע במהירות עצומה, האם ניתן להסיק שבעשור הקרוב קוד תוכנה יחליף עורכי דין? לדעתנו התשובה לכך היא לא.
מכיוון שחוזים חכמים הם ישירים - ללא מתווכים, עסקאות בהן בנקים ופקידים מוחלפים בקוד, חשוב שיהיה הסכם טוב. הסכם טוב שתומך בחוזה חכם טוב יכול להיכתב רק על-ידי עורכי דין שמבינים את החוזקות והמגבלות של הטכנולוגיה.
הכותבים הם עו״ד זיו קינן המתמחה בניירות ערך, פרטיות ובלוקצ׳יין ויניב עוז, יזם הייטק סדרתי ומשקיע במטבעות קריפטו משנת 2013. זיו ויניב מעבירים סדנה לעורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים המסבירה את עקרונות החוזים החכמים והשימוש בהם.
