מכללת לוינסקי לחינוך העניקה היום פרס הוקרה לחקר הספרות העברית והוראתה על שם ס. יזהר. בטקס החגיגי השתתפו פרופ' מיכל בלר נשיאת המכללה, הסופר א.ב יהושוע ובני משפחת סמילנסקי והושק הספר "ילד חולות" לכבוד שנת המאה להולדת יזהר

כלים
מימין פרופ' ומשפחתו של ס. יזהר דב אלבקדורדון ופרופ מיכל סלר נשיאת מכללת לוינסקי
מימין פרופ' ומשפחתו של ס. יזהר דב אלבקדורדון ופרופ מיכל סלר נשיאת מכללת לוינסקי

מכללת לוינסקי לחינוך העניקה את הפרס על שם ס.יזהר לחקר הספרות העברית והוראתה לשנת תשע"ז, לציון שנת המאה להולדת הסופר ס. יזהר. הפרס נועד להעניק כבוד והוקרה למפעלו של ס. יזהר, מגדולי הסופרים בישראל ומרצה בכיר ואהוד במכללה, חתן פרס א.מ.ת לספרות וחתן פרס ישראל לספרות יפה, על תרומתו לחינוך בכלל ולספרות בפרט ולעודד חוקרים של הספרות העברית והוראתה.

בטקס החגיגי במסגרתו יוענק הפרס לעבודה הזוכה על סך 20,000 ש"ח והתקיים יום עיון מרתק, שבמרכזו הושק הספר "ילד חולות" מאת שהם סמיט בעקבות יזהר אשר נכתב ביוזמת מרכז לוין קיפניס ובתמיכת מכללת לוינסקי לכבוד שנת ה- 100 של יזהר. הספר מאגד שישה סיפורים מחייו של ילד
ארץ-ישראלי, הוא הילד שיגדל להיות הסופר ס. יזהר, אשר מסופרים מחדש באופן המשמר את יפי לשונו הייחודית ומנגיש אותה לקוראים צעירים בני זמננו. הסיפורים מבוססים על סיפורי ילדות שכתב, מהם למבוגרים ומהם לילדים.

הפרס התחלק השנה בין שני חוקרי ספרות ויוענק לפרופ' אבידב ליפסקר על ספרו "מחשבות על עגנון" ולד"ר רחל אלבק-גדרון על ספרה "השלישי האפשרי: מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן". פרופ' אילנה אלקד להמן מהפקולטה הרב-תחומית במכללת לוינסקי לחינוך מציינת כי: לדעת כל חבר השופטים הספרים שהוצעו השנה לשיפוט היו מרשימים ברמתם. הפרס ניתן השנה לחוקר ולחוקרת, המייצגים עבודה מחקרית מרתקת - בשני עולמות שונים של הספרות העברית: יצירת עגנון "עיר ומלואה", המתייחסת לסיפורה של עיירת הולדתו של עגנון, בוטשאטש, ספרות מודרנית המושתתת על הספרות היהודית לדורותיה, ויצירתו של יואל הופמן, פוסטמודרנית בסגנון הכתיבה שלה, ובמרכזה מהגרים שהגיעו לישראל, ומחפשים משמעות וגאולה. שני הספרים כתובים בידענות, בגישה מחקרית, ומתוך אהבה למושא הכתיבה: הספרות.

ועדת השופטים השנה מנתה את: פרופ' אילנה אלקד-להמן (יו"ר חבר השופטים), ד"ר ענת וייסמן, פרופ' מירון איזקסון, ד"ר עודד מנדה-לוי ופרופ' זיוה שמיר.

מתוך נימוקי השופטים לזכייתו של הספר "מחשבות על עגנון" מאת אבידב ליפסקר מאונ' בר אילן : "לאורך כל הספר הכתוב בלשון  מסה ספרותית המבקשת לפרוץ את כבלי השפה המחקרית הקפואה, מתאר החוקר דרמה של סִפריוֹת סמויות מן העין, כתבים המתגוששים זה עם זה, ועותקי ספרים
הנלחמים על הישרדותם טרם ייעלמו מן העין. בדרכו המיוחדת מתאר כאן פרופ' אבידב ליפסקר את עגנון כבעל פואטיקה סכולסטית, בדומה, למשל, למה שאנו מזהים בספריו של אומברטו אקו מחברו של הספר שם הוורד. מקום מיוחד הוקדש בספר להֶבֶּטים הוויזואליים: דפי השער של ספרי הלכה, מהדורות נדירות של סיפורים, וכן מהדורות ביבליופיליות של כתבי עגנון כגון זו שנעשתה בידי יוסל ברגנר לספר מזל דגים. ההתייחסות הביקורתית להֶבֵּט זה של והאסתטיקה של הטקסט הספרותי מיוחדת למחקריו של ליפסקר ומשתקפת באופן מובהק גם בעיצוב ספריו.  הספר מחשבות על עגנון משיג יעדים מחקריים ראשוניים בסוגם בתחום הפיענוח של ההשקפה ההיסטוריוסופית של עגנון ומקורותיה הקדומים, ואלה מעמידים אופקים חדשים בחקר יצירת עגנון. על השגיו אלה מצאנו אותו ראוי לפרס ס' יזהר לשנת תשע"ז".

מתוך נימוקי השופטים לזכייתו של הספר"השלישי האפשרי"מאת ד"ר רחל אלבק-גדרון מאונ' בר אילן : ”ד"ראלבק-גדרון מציעה לקורא מפתחות מרתקים לקריאה ביצירה, באמצעות יציאה מדפוסי החשיבההרגילים, להתבוננות מחוץ ללוגיקה המסורתית של העולם המערבי, עולם שהתמוטט לגמרי,
לדבריה, בכתיבה של הופמן. לוגיקה בעולם המערבי מבוססת על "חוק הזהות" ו-"חוק הסתירה", לפיהם כל טענה היא או אמת או שקר, ולא תתכן אפשרות
שלישית. אולם המבט של הופמן מציע את האפשרות השלישית, טוענת רחל אלבק-גדרון,וחושפת כיצד נרקמים ובאים לביטוי מהלכי חשיבה אלה ביצירות של הופמן לאורך שנים.התמודדות פרשנית עם החשיבה האחרת הזו, היא שמקנה לספרה של אלבק-גדרון את ייחודו.כותבת הספר מפגינה, מצד אחד ידענות בעולמו הספרותי של הופמן, בפילוסופיה מערבית,בפילוסופיה וספרות יפנית, המשפיעה על יואל הופמן – ומצד שני היא מודעת כל הזמן לקשייהם של קוראים במפגש עם יצירה ספרותית ייחודית מעין זו."

החוג לספרות במכללת לוינסקי, הוא רבתחומי, מהמבוקשים בקרב הסטודנטים, המתמקד בהוראת הספרות העברית והכללית בבית-הספר היסודי והעל-יסודי. במסגרתו מוצעים גם קורסים בתכנית ההכשרה לחינוך המיוחד. בנוסף,הוא החוג היחידי בארץ המציע התמחות בספרות לילדים.מכללת לוינסקי לחינוך המכשירה את מוריישראל למעלה ממאה שנים, מאמינה בחשיבותו של החקר בתחום הספרות בכלל וספרות הילדים בפרט, מצאה לנכון להוקיר את העוסקים בתחום הספרות ולתת לו את הבמה המכובדת לה הם ראויים. בעבר כיבדה המכללה חוקרים בעלי שם, ביניהם פרופ' עוזי שביט, פרופ' הילל ברזל, ד"ר מלכה שקד , ד"ר נעמי דה-מלאך, פרופ' חגית הלפרין וד"ר עודד מנדה-לוי. ובשנה שעברה  קיבל את הפרס פרופ' יגאל שוורץ.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS