הצעת החוק מבקשת לעגן את הפיקוח על מחירי הקייטנות ולהסמיך את שר הפנים לקבוע את המחיר המרבי לקייטנות. זוהי בשורה עבור כל ההורים בישראל ואני מקווה כי תקל, ולו במעט, על יוקר המחייה ועל השיקולים הכלכליים שלהם בכל הקשור למציאת קייטנה בעלות שפויה עבור ילדיהם. במקביל אני ממשיכה במשימה לקידום הצעת החוק שיזמתי להוזלת מחירי הצהרונים.''
ח''כ שאשא ביטון הוסיפה כי תפעל ביחד עם יו''ר וועדת הפנים, ח''כ דוד אמסלם (ליכוד) לאשר את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית מיד לאחר שהכנסת תשוב מהפגרה, על מנת שהחוק ייכנס לתוקף כבר בקיץ הקרוב.
מתוך הפרוטוקול:
דברי הסבר
הקייטנות המתקיימות במסגרת חופשת הקיץ נערכות בדרך כלל במחזורים של שבועיים עד שלושה שבועות, ובהן מושג דגש על חיי חברה, משחק, בידור, מלאכה יוצרת, פעולות תרבות, ספורט ועוד. השתתפות הילדים במסגרות הללו מאפשרת לילדים ולבני הנוער מסגרת חינוכית בלתי פורמאלית עם גדש חברי חווייתי. בנוסף, חשוב להדגיש את חשיבותן כנותנות מענה להורים עובדים,ובכך שיש מסגרות לילדיהם במהלך חודשי הקיץ, הם יכולים לשמור על שגרת עבודה.
על פי נתוני משרד החינוך, מדי שנה מופעלות כ-8,000 קייטנות לילדים ולבני נוער בחופשת הפסח ובחופשת הקיץ, ומספר החניכים עומד על כ-500,000. כ-50% מכלל הקייטנות מופעלות על ידי רשויות מקומיות ומתנ"סים, כאשר החצי השני מופעל על ידי גורמים פרטיים.
נכון להיום, מחירי הקייטנות אינם נתונים בפיקוח, ועלויות הקייטנות ברשויות המקומיות גבוהות באופן חריג. טווח המחירים רחב מאוד, הוא נע בין כ-500 לכ-3000 שקלים חדשים ואף יותר. על כך הצעת חוק זו באה לתת הדעת.
הצעת חוק זו מציעה פיקוח על מחירי הקייטנות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות והמתנ"סים, ומסמיכה את שר הפנים, בהתייעצות עם שר החינוך לקבוע את המחיר המרבילקייטנות המופעלות על ידי רשויות מקומיות וגופים נוספים המפורטים בהצעה, או הפועלות בתחום מקרקעין של הרשות המקומית (להלן – קייטנה מקומית). הצעת החוק אוסרת על קייטנה מקומית לגבות סכום העולה על המחיר המרבי שיקבע השר, בעד שירותיה ומחילה את הוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1990 שמספקים את כלי הפיקוח הנדרשים. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי שר הפנים, בקביעת המחיר המרבי יתחשב בין היתר, במצבה הכלכלי-חברתי של הרשות המקומית, בעלות התפעול והניהול של קייטנה מקומית ומספר הילדים המרביהמקבל שירות בקייטנה המקומית. זאת, מתוך ההבנה שמימון הרשויות המקומיות והמתנ"סים מגיע מקופת המדינה, ואינו צריך להגיע מהכסף שמשלמים ההורים לקייטנות.
