"בנק ישראל מסתיר מהציבור את דו"חות הביקורת על התנהלות הבנקים בטענה לסודיות ולסכנה לפגיעה ביציבות הבנקים אבל העדר השקיפות היא הפגיעה האמיתית" כך טוען ד"ר הראל פרימק – יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי בעקבות בקשת העמותה להצטרף כידיד בית המשפט לערעור של התנועה לאיכות השלטון בעתירה נגד בנק ישראל (עע"מ 5089/16) בדרישה לחשיפת דו"חות ביקורת הבנק. פרימק טוען כי: "עד היום לא נחשף דו"ח הבדיקה של בנק ישראל על התנהלות בנק הפועלים בפרשת נוחי דנקנר ו IDB וזו, בין היתר, הסיבה שכיום אנחנו במצב דומה בו הטייקון אליעזר פישמן קיבל אשראי מוגזם ושיחק בכספי הבנקים מבלי שתהייה לו יכולת החזר כלשהיא."
טענת צדק פיננסי בבקשה היא שהמערכת הבנקאית היא הגוף היחיד שזוכה כיום לחומת סודיות מוחלטת ושבמסגרת פניותיה לבנק ישראל בבקשות לקבלת מידע בעל ערך ציבורי היא נתקלת שוב ושוב בתגובה קבועה וכמעט אוטומטית לפיה המידע המבוקש סודי מכוח סעיף 15(א) לפקודת הבנקאות. "הגיעה השעה לבחון מחדש את 'הלכת אזולאי' אשר מעקרת מתוכן חלק ניכר מיכולת הביקורת הציבורית על המערכת הפיננסית" נכתב בבקשה שהוגשה על ידי עורך הדין גדעון קורן.
עוד הודגש בבקשה כי פרשת אזולאי התנהלה בטרם חקיקת חוק חופש המידע בשנת 1998, בו קבע המחוקק את חשיבות עקרונות השקיפות הציבורית. מחקר מקיף על שקיפות בנקים מרכזיים ויציבות פיננסית שפורסם בגיליון פברואר 2016 של Journal of Financial Stability מצא שהגדלת השקיפות הכללית של נתוני הבנק המרכזי העלתה את היציבות הפיננסית ולא להיפך. צדק פיננסי טוענת כי הסיבות לקריסת בנקים בעולם בשנים האחרונות הן מעילות ושמועות על בעיות נזילות, ולא משיכות מזומנים המוניות כפי שטוען בנק ישראל. הטענה של בנק ישראל ששקיפות תערער את אמון הציבור בבנקים ותוביל למשיכות כספים מגוחכת וסותרת את המציאות ואת נתוני הבנק עצמו.
בדו"ח יציבות המערכת הפיננסית האחרון שפרסם בנק ישראל אין כל אזכור לסיטואציה כזו כתרחיש אפשרי הדורש התייחסות מיוחדת. זאת ועוד, מהדו"ח עולה כי יתרת החוב של משקי הבית עלתה בשנה החולפת ב-6% ומכאן שלמשקי הבית אין כלל אפשרות למשוך מזומנים ולפדות פיקדונות. צדק פיננסי פועלת למען שיפור המערכת הפיננסית והבקרה הבנקאית. העמותה מתמקדת בפעילות במגזר הבנקאי, ושמה לה למטרה לפעול מול גופי הרגולציה, המשפט, הממשל והתקשורת, תוך גיבוש עמדות מקצועיות המבוססות על ידע ומחקרים בתחום.
