הפסלים שהוא יוצר מורכבים מחומרים ומרקמים שונים, המקדדים לתוכם תקופות עבר שונות, וחיבורם מאזכר פיסול מודרניסטי כביר בכלל, ומודרניזם ישראלי בפרט. אך פסליו של מרקוביץ׳ זעירים, מעין ״פסלי משרד״. אלו הצעות אירוניות וסוטות לפיסול מונומנטלי בזמן הזה (ואולי
ההגדרה הטובה ביותר היא שאלו הפסלים המונומנטליים הקטנים ביותר בעולם). הפסלים של מרקוביץ׳ נראים כמו פינצ׳ר שעומד ליד דוברמן, נראים כאלו שיודעים שהמחר של האתמול הוא לא היום, ושזה בכלל לא משנה.
בעבודת הווידאו Histotour המוצגת בסמוך למערך הפסלים, אנו צופים בסיור המצולם בווידיאו כמו ביתי של עיר גרמנית (אין לנו מיקום מדויק), שומעים את קולו של המצלם המספר לנו באופן בלתי אמצעי את ההיסטוריה של המקום דרך שוטטות בין אתר לאתר. הסיפור משלב בין עובדות היסטוריות אמיתיות ומומצאות, משתמש באופן ערמומי במדיום ובתבניות הסיפור ההיסטורית, מפעיל את הזיכרון ההיסטורי שלנו אך לא מספק לנו עוגנים לאירוע ספציפי. ובעידן פוסט-אמת אין חשיבות לאמיתות הסיפור המובא בפנינו, אלא לדרך בה הוא מובא.
רועי מנחם מרקוביץ' נולד ב 1979 . חי ועובד בתל אביב. בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל. הציג והשתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם ביניהן מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, מוזיאון הרצליה, מוזיאון ישראל, מוזיאון לאמנות עכשוית בברצלונה, CCA תל אביב, ׳סלון מסר – פרלה מודה׳ בציריך, ART-TLV 2008 וגלריה רו ארט בתל אביב.
זוכה הפרס ׳ KUNST13- ZURICH לקידום היצירה 2013 (בייצוגה של אסתר אפשטיין מסלון מסר), פרס הקרן לתרבות אמריקה ישראל 2006/7 ומלגת התערוכה "בעילום שם" של אוניברסיטת חיפה, 2007.
משכן האמנים הרצליה
