בישיבה שכולה תורגמה לשפת הסימנים – ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית לחייב שימוש בכתוביות ללקויי שמיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה. ח"כ פרי: הצעת החוק מבטלת הדרה של בעלי מוגבלויות שמיעה מהפרסומות בטלוויזיה; שירלי פינטו פנתה לחברי הוועדה בשפת הסימנים: "זו שפת האם שלי ואני מצפה שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה לי"; משרד המשפטים ביקש שלא לקיים הצבעה בטענה שהממשלה לא הסכימה להחיל את ההצעה על כל התשדירים; ח"כ פרי וביטן דחו זאת – ח"כ ביטן: לא נצביע על הצעה שאין בה כלום.

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית לחייב שימוש בכתוביות ללקויי שמיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית לחייב שימוש בכתוביות ללקויי שמיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה

ח"כ יעקב פרי, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר כי מדובר בהצעת חוק שמבטלת את ההדרה של אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שמיעה בפרט, שמהווים 13% מהאוכלוסייה, מהפרסומות בטלוויזיה. "זכותם המלאה לקבל נגישות לתכנים בפרסומות", אמר.

ח"כ פרי אף הזכיר כי בישיבה הקודמת, במסגרת הכנת ההצעה לקריאה ראשונה, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי , ואמר כי הוא תומך בכך. ח"כ מיקי לוי, מיוזמי ההצעה, אמר כי פנינו לעולם מתוקן יותר ולשילוב אנשים עם מוגבלות בחיי היום יום. גם הוא הביע תמיכה להחיל את החובה על כל הפרסומות, "כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להבין את כל הפרסומות ובייחוד תשדירים עם מידע לציבור כמו בנושאי אנרגיה, מזון או חיסכון לילדים".

מייסדת עמותת המרכז ללימודי חירשות בישראל, שירלי פינטו, פנתה לחברי הוועדה בשפת הסימנים וביקשה כי ההנגשה תעשה גם בשפת הסימנים. היא הסבירה כי כתוביות אינן כמו שימוש בשפת סימנים וכתוביות לא מעבירות רגשות או דברים לא כתובים. "שפת הסימנים היא שפת האם שלי ואני מצפה שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה לי", אמרה. מנהל מחלקת נגישות שפתית בעמותת נגישות ישראל, יהונתן שיוביץ, שדיבר גם הוא בשפת הסימנים, הוסיף כי לפעמים בפרסומות יש מוזיקה קצבית או מאיימת שלא ניתן להבין, וביקש להוסיף זאת למידע הטקסטואלי. הוא הוסיף כי לפעמים יש כתוביות ומידע טקסטואלי שלא ניתן לקרוא, וקרא להנגיש את התרגום.

עו"ד מיכל גרוס מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אמרה כי צריך לבדוק את המשמעויות הכלכליות של ההצעה על הגופים שהמועצה מפקחת עליהם. ח"כ פרי אמר בתגובה כי כל הגופים הללו הוזמנו לישיבה ואם הם בחרו שלא להגיע כנראה שהם לא חוששים מהעלויות. יונתן ביסקי מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין אמר כי המועצה מפקחת על ערוצים קטנים, כמו הלא טי.וי, ויש חשש שהעלויות יגרמו לירידה בהכנסות שלהם מפרסום, שכן המפרסמים הקטנים עשויים לבחור שלא לפרסם והדבר יצמצם את עוגת הפרסום. על כך השיב ח"כ פרי כי החובה דווקא תרחיב את מעגל הצופים בפרסום ואמר כי גם הגופים הללו זומנו לדיון.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הדס אגמון, ביקשה שלא להצביע על ההצעה ואמרה כי ועדת שרים אישרה לתמוך בהצעה להחיל את הכתוביות על שידורים מעל 3 דקות. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, דחה זאת ואמר כי הוועדה יכולה להצביע ואם הממשלה תרצה להחזיר את ההצעה לדיון נוסף בוועדת השרים היא תוכל לעשות זאת עוד לפני שההצעה תובא לאישור סופי במליאה. הוא הוסיף כי "רוב הפרסומות נמשכות לא יותר מ-30 שניות ולא נאשר הצעה שאין בה כלום. אין ספק שהנגשה עולה כסף, פעם הממשלה משלמת את זה ופעם הגופים הפרטיים".

ח"כ פרי סיכם ואמר כי ההצעה תחול על כל הפרסומות, והוסיף כי בתשדירי שירות מטעם מוסדות המדינה יופיע גם תרגום לשפת הסימנים. הוא הוסיף כי ההצעה תיכנס לתוקף 120 יום לאחר הפרסום ברשומות, ותחול על כל הפרסומות החדשות שיעלו לאוויר מיום פרסום החוק ואילך. כמו כן הציע לקבוע כי בדומה לשידורים אחרים גם 5% מכלל הפרסומות יצטרכו לכלול תרגום לשפת הסימנים. כאמור, ההצעות אושרו פה אחד, בהצבעה בהשתתפות ח"כ פרי, ח"כ יוסי יונה וח"כ רועי פולקמן.