השבוע ייכנס לתוקפו החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המוכר גם כ"חוק הגישור" שמעורר סערה רבה, בעיקר בקרב עורכי הדין לדיני משפחה. חוק חשוב זה מהווה מהפיכה בחשיבה שכן המסר שמועבר באמצעות החוק אומר שהליכי גירושין צריך להתחיל בהדברות וכן, אפשר להתגרש בהדברות ולא במלחמה.
גירושין הם יחסים, יחסים שעלו על שירטון אבל לעולם יישארו יחסים בעיקר כאשר מעורבים בהם ילדים. לצערנו במציאות היום, הדברים קשים מאחר שההתדיינות המשפטית מציבה בהגדרתה שני צדדים ניצים, מחדדת אינטרסים מנוגדים וממריצה את הקונפליקט בין הצדדים, כשהמטרה של כל צד, היא לנצח את השני.
את הפצועים מ"מלחמות הגירושין" אנחנו פוגשים כאשר הם מגיעים אלינו מותשים בתום קרב עקוב מדם, לטיפול ויעוץ, הם מתחילים לספר על קשיי הילדים שתמיד מושפעים מגירושי ההורים, חווים משבר גדול וחשופים לסכנה של נזק נפשי עמוק. כמו שאמרה ח"כ מירב מיכאלי " גדל כאן דור שלם עם פוסט טראומה של גירושין".
הקושי הוא כי לאחר שסיימו את קרבות הגירושין, על זוג ההורים להמשיך ולנהל יחסים בהקשר של הילדים והמשפחה המורחבת, ולאחר שהתישו, הכפישו, ביישו והקיזו זה את דמו של רעהו, כיצד ינהלו יחסים? כיצד יטפלו בילדיהם?
בשטח, אנחנו מיישמים הלכה למעשה את רוח החוק כבר מזה חמש שנים. במקומות שונים בארץ פועלות קבוצות המנהלות הליך של גירושין בשיתוף פעולה עם הזוגות תוך יעוץ בשיתוף עורכי דין, יועצי גירושין ויועצים כלכליים שעובדים כצוות בשיתוף פעולה מלא עם בני הזוג המתגרשים ומחויבים שלא להגיע לבית המשפט. התהליך הזה מאפשר מציאת פתרונות יצירתיים יחד עם בני הזוג ומחייב כל העת לראות את טובת הילדים, כך למעשה אנחנו ממזערים את הנזקים הנגרמים לילדים ומאפשרים לזוג, להמשיך לקיים תקשורת חיובית כהורים.
על ההורים העומדים בפני תהליך הגירושין, לזכור כי החוקים העוברים ומוחלים אינם המהות. החשיבות היא בתובנות אותם מקבל הזוג המיועד לגירושין – הילדים וחובת ההורות המשותפת נמצאת מעל לכל. לתובנות אלו נוכל להגיע רק לאחר התדיינות ורצון כנה ואמתי לשמור על תקשורת עניינית ותקינה, גם אחרי שמתגרשים. כאשר תמיד טובת הילד תהיה לנגד עינינו.
הכותבת היא אתי פז, מנהלת הקליניקה לגירושין בשיתוף פעולה, מכון אדלר
