מקורה של הרוח הזאת נמצא מולי בכסא הריק שאותו תופס ראש הממשלה. מקורה בצמרת השלטון. שלטון שאין לו פתרון בשום תחום ולכן הוא מחפש ומסמן אוייבים פנימיים. ראו את המצב בארץ: אין ביטחון אישי. אנשים מפחדים. כך נראית הבריחה מפתרון פוליטי של הסכסוך הישראלי פלסטיני, כך נראה הרעיון הגאוני של ניהול הסכסוך. ובמקביל - הפערים החברתיים מגיעים לשיא. ישראל במקום השני בoecd. העוני שובר שיאים.
ובצד השני של המטבע - הממשלה הזו ממשיכה לחלק מתנות לטייקונים. וכשבגצ פוסל את ההתנהלות האנטי דמוקרטית שלכם במתווה הגז, גם הוא הופך להיות אוייב האינטרס הלאומי. ההסתה היא מפלתו האחרון של הנכשל, נתניהו נכשל ולכן הוא מסית. גזלו ממנו את הצעצוע של האיום האיראני אז הוא עובר לאוייבים פנימיים - הערבים, השמאל ומי לא. כל מי שחושב אחרת מסומן ומתוייג.
החוק הזה עובר קו אדום אבל הוא מסיים שנה של הסתה שהחלה באמירה הגזענית של ראש הממשלה - הערבים נוהרים לקלפיות, המשיכה באמירה השיקרית שלו על הח"כים הערבים כתומכי דאע"ש וכאשר כל הרמזים לציבור הערבי לא להצביע והמסרים לח"כים הערבים שהם אינם רצויים - לא מצליחים, אז עוברים לשיטה הסופית של גירוש והדחה.
מבחנה של הדמוקרטיה הוא ביכולת להגן על התבטאויות שמרגיזות את הרוב. גירוש ח"כים המרגיזים את הרוב הוא ניסיון נוסף להראות לערבים שאין מקום לקולם בכנסת הזאת. להם מקום כאן. כי בלי המצביעים הערבים ובלי נציגיהם בכנסת יובטח לו רוב והוא יוכל להישאר ראש ממשלה עוד שנים רבות. רשימת האוייבים גדלה משבוע לשבוע, ערבים, שמאל, עמותות, מי לא נמצא ברשימה הזאת?"
ח"כ סיים בקריאת הצהרת הנאמנות אותה קראו כל חברי הרשימה המשותפת: ״אני מצהיר אמונים לדמוקרטיה וזכויות אדם ואעשה כל שביכולתי כדי לעקור מן השורש תופעות של פשיזם וגזענות. אמשיך להיאבק נגד הכיבוש ולשחרור שני העמים שלנו ממעגל הדם והשכול. אמשיך להיאבק למען שוויון, צדק חברתי ודמוקרטיה. איאבק על הדברים האלה בכנסת אבל אם יגרשו אותנו נמשיך להאבק עליהם גם מחוץ לכנסת"
