ואולם, ביטוח לאומי מציב מחסום נוסף בפני אלו שאוזרים אומץ לדרוש את המגיע להם. המוסד מתעקש על בדיקת NPT במעבדה כתנאי לקביעת אחוזי נכות בגין ליקוי רפואי זה. מדובר למעשה בתיעוד הזקפה בעת שינה במהלך שני לילות - ומיותר לציין כי מדובר בהליך מביך במיוחד. מילא אם ניתן היה להסתפק בלהתגבר על המבוכה, אך הצרה היא שקשה עד בלתי אפשרי למצוא מעבדה שמבצעת בדיקה מסוג זה. וזה לא הכל - גם אם עלה בידו של המבוטח לקבוע תור לבדיקה במעבדת שינה, העלות עבור בדיקה זו הינה 3000-4000 ש"ח. את העלויות הללו, מן הסתם, ביטוח לאומי אינו משלם ואינו מפצה את מגיש התביעה בעבורן.
"ישנה חוסר אחידות בין ועדות הביטוח הלאומי. חלקן מחמירות וחלקן מקלות בהליך קביעת אחוזי נכות לסובלים מאין אונות. החוק אמור להיות אחיד עבור כל מי שצריך את עזרתו של הביטוח הלאומי," אמרו לנו מומחים מטעם חברת 'זכותי', המתמחה במיצוי זכויות רפואיות. "חלק מן הרופאים בוועדות מסתפקים בתיעוד של רופא מומחה בתחום ותלונות מצד המבוטח לגבי אין אונות, ואחרים עומדים על כך שעל המבוטח להמציא את אותה בדיקת NPT ממעבדה מוכרת. אם הם כבר בוחרים להחמיר את הדרישות ולבקש בדיקת NPT, מן הראוי שהמחיר יהיה שפוי. זהו אבסורד שהאזרח הפשוט צריך לממן מכספו האישי את עבודתה של הוועדה הרפואית, שגם ככה ממומנת מכספי המסים שלו. למרבה הצער, גברים ישראלים רבים לא יכולים להתמודד עם מכונת הבירוקרטיה, ובוחרים או לממן את הבדיקה מכיסם, או לוותר על זכויותיהם. מצב זה הוא מבחינתנו בלתי מתקבל על הדעת."
בעיה נפוצה בקרב גברים
אין אונות, כלומר יכולת מוגבלת (או אי-יכולת) להגיע למצב זקפה, היא בעיה נפוצה בקרב גברים, והיא יכולה להיגרם משלל סיבות ובגילאים מגוונים. בעת גירוי מיני, שולח המוח אותות לעצבים באיבר המין. בתגובה, העצבים הללו גורמים להגברת זרימת הדם - שמורכב מרקמה ספוגית, ולא שרירית, שיש בה כלי דם רבים. הרקמה הספוגית 'כולאת' את הדם שהוזרם אליה בכלי הדם, שמתמלאים ומתנפחים - כך נוצרת זקפה.
במהלך שנת לילה, גבר בריא חווה בין 4-6 זקפות. אין אונות עלולה, אם כן, להיגרם בשל בעיות במערכת העצבים או בזרימת הדם. יש לזכור כי הסיבות לבעיה יכולות להיות גם נפשיות: מצבי דיכאון וחרדה, וכן שינויים הורמונליים, עלולים לשבש את שליחת האותות החשמליים הנחוצים מהמוח לעצבים שבאיבר המין.
בדיקת NPT בודקת האם מקור בעיית אין האונות הוא גופני או נפשי. הבדיקה אינה פולשנית ואינה מצריכה הרדמה. במהלכה, מניחים טבעת המכילה חיישני מתח על האיבר הגברי ומחוברת למכשיר המודד את מספר אירועי הזקפות מבחינת משכם ואיכותם.
גבר סובל מחרדה קרדיט תמונה Shutterstock
מה שעל הנייר ומה שבפועל
לפי תקנות הביטוח הלאומי, נכות בשל אין אונות מתחלקת לשלוש דרגות:
אם בעיית הזקפה היא 'קלה' (יש זקפות, אך בעוצמה ירודה), לא יהיה התובע זכאי לאחוזי נכות. אם הזקפות מועטות ובאיכות ירודה, התובע יוכל לקבל עד 10% נכות. אם לתובע פגיעה קשה בתפקוד המיני, כלומר אין לו זקפות כלל, הוא יכול לקבל עד 30% נכות.
חשוב לציין כי בני 70 ומעלה הסובלים מאין-אונות לא יהיו זכאים לאחוזי נכות בשל כך, וכן הסובלים מאובדן חלקי או מלא של איבר המין. יש לציין כי אחוזי נכות בשל אין אונות, אם נקבעו, אינם נכללים בחישוב אחוז הנכות המשוקלל של אדם בקצבת נכות כללית, אך כן נכללים בנושא פטור ממס הכנסה.
הוצאות רפואיות קרדיט תמונה Shutterstock
הבושה היא לא ההתמודדות היחידה
אין-אונות היא תופעה גופנית, ולפעמים נפשית, המלווה במקרים רבים בלא מעט בושה וחוסר ביטחון אצל הסובלים ממנה. עצוב שבנוסף הם גם צריכים להתמודד עם הקשיים והבירוקרטיה שהמערכת מערימה עליהם בבואם לממש את זכויותיהם כאזרחי המדינה. "עבור גברים רבים, המבקשים לממש את המגיע להם מהביטוח הלאומי, ההתמודדות עם הבירוקרטיה היא מסובכת עד בלתי אפשרית כי כאמור, אין בנמצא מעבדות המבצעות את הבדיקה - וכשמוצאים מעבדה זמינה המחיר בלתי אפשרי לחלק ניכר באוכלוסיה," סיכמו המומחים מטעם 'זכותי'.