רשות המסים מפרסמת היום את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית הראשונה של שנת 2015 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום מכיל 37 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על 807,480 ₪.

בין ההחלטות:

בתאריך 11.5.2015 עבר תייר מצרפת במסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 448,000 אירו (1,930,880 ש"ח), מבלי שדיווח על הכנסתם, כנדרש בחוק. לעניין מקור הכספים, טען התייר כי מדובר מחסכונות שצבר במהלך השנים בעת שהיה בבעלותו משרד פרסום ובכספי זכייה בלוטו והימורי סוסים בצרפת. יחד עם זאת, לדבריו, הוא מובטל בשנים האחרונות לאחר שעסקו פשט את הרגל. באשר ליעד הכספים, טען כי אלו נועדו לסיוע כלכלי לבני משפחתו המתגוררים בארץ וכן למטרת עלייתו והשתקעותו בישראל. הוועדה לא קיבלה את גרסתו של התייר לעניין מקור ויעד הכספים מאחר ולא הציג שום אסמכתאות המבססות את טענותיו. לגבי חובת הדיווח, טען כי הכיר את חובת הדיווח בצרפת, אולם לא היה בטוח לגבי החובה המקבילה בישראל והעדיף להימנע מבירור אודותיה מהחשש שיצטרך לשלם מס על הכספים בישראל. לאחר בחינת העובדות וטענות המפר לכאורה, החליטה הוועדה על הטלת עיצום כספי בסך 350,000 ₪ במקרה זה. (החלטה 23/15).

ביום 12.4.2015 נכנס אזרח ישראלי, ד"ר לרפואת שיניים, במסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 40,000 דולר (159,360 ש"ח), עליהם לא דיווח כנדרש בחוק. רופא השיניים מסר בגרסתו כי מדובר בתשלום עבור מתן ייעוץ וטיפולי שיניים בקזחסטן. בחשבוניות שהוצגו לוועדה, נתגלה כי חלק מהתשלום אותו קיבל, הועבר לו בהעברה בנקאית ולשאלת חברי הוועדה, מדוע העביר חלק מהתשלום במזומן, לא סיפק הרופא הסבר סביר.

הרופא טען כי לא ידע על חובת הדיווח בישראל וכי לא הבחין בשלטים באולמות הכניסה בנמל התעופה בנוגע לחובת הדיווח מכיוון שהיה עייף וכי לא ידע את הסכום המדויק שברשותו. הוועדה לא קיבלה טענה זו, מאחר ומדובר באדם אשר מרבה בנסיעות לחו"ל לצורך עבודתו, וחזקה כי ידע על חובתו לדווח או לכל הפחות היה עליו לברר זאת. הוועדה החליטה על הטלת עיצום כספיבסך 30,000 ₪ במקרה זה. (החלטה 19/15).

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 ₪ וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 ₪ בדואר או בדרך אחרת. בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הרביעית לחוק), התשע"ג-2013 (להלן: "הצו"), נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 ש"ח.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר - גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר - ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף - נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS