GT_LAGUNAהשימוש באופניים ככלי תחבורה או כאמצעי פעילות גופנית לשעות הפנאי, נמצא בעלייה מתמדת כמי שמסתמן ככלי יעיל, מהיר, חסכוני ובריא בעיקר במרכזי הערים. ישראלים רבים מצביעים בשתי הרגליים ורוכשים את כלי התחבורה הזול ביותר בעולם, כלי שבערים רבות בעולם כמו אמסטרדם והונג וקונג סיפק הוכחות כשימושי ביותר להתנהלות בתוך הערים העמוסות

כלים

בישראל אמנם מגלים אנשי העיר את האופניים לאט מדי, אך המגמה הולכת וגוברת מאז הסבה עיריית תל אביב את רוב שביליה המרכזיים של העיר לשבילי רכיבה נוחים - דבר שהביא לעלייה בביקוש לכלי הדו גלגלי הבלתי ממונע והפך אותו לאטרקטיבי ביותר.

במקביל להתפתחותה של תרבות הרכיבה, לאחרונה אנו עדים למספר מקרים אשר פורסמו בתקשורת בהם נפגעו רוכבי אופניים רבים כתוצאה ממפגש עם כלי רכב, כאשר המקרה מתוקשר מביניהם היא תאונת הפגע וברח המזעזעת בה נהרג שניאור חשין ז"ל בעת שרכב בשולי כביש מהיר.

רוכבי הכביש

רבים מאשימים את הרוכבים, כאילו אלה, לוקחים סיכונים מיותרים ברכבם על שולי כבישים ובכך מהווים סכנה לעצמם ולמכוניות החולפות בדרך. טענה זו נכונה כל זמן שרוכב האופניים בוחר להסתכן ולנסוע במרכז הכביש או בסמוך לקו הגבול למרות שקיים שול רחב.

לרוכב אופניים, מאובזר ככל שיהיה, מנוסה כלל שיהיה, אין סיכוי מול פגיעה של מכונית אפילו אם במהירות נמוכה. רוכבים מנוסים, ביניהם רוכבי הכביש, משתדלים להימנע ככל שניתן ממגע או קרבה עם כלי רכב. הם עושים זאת על ידי תכנון מראש של מסלול הרכיבה בהתאם לשולי כביש רחבים על מנת שניתן יהיה לרכב בצדי הדרך ככל שהיא מאפשרת. הם מצטיידים במחזירי אור ובגדים בצבעים בולטים וכמובן בפנסים למקרה של מחסור באור יום או בחושך, (אגב, רוכבי כביש מקצועיים נמנעים או שכמעט ולא רוכבים בחושך בכבישים עמוסים מטעמי בטיחות כמובן) ישנם שאפילו מחמירים גם בשעות יום במיוחד בימי חורף, מפעילים פנסים אחוריים וקדמיים.

נהגים שאינם מכירים את חווית הנסיעה באופניים מתקשים להבין שלא תמיד יכול רוכב האופניים להבחין בסכנות האורבות לו חרף שלושה משתנים עיקריים: הראשון הנו חוסר היכולת של הרוכב לזהות סכנות המגיחות מאחור, השני נעוץ במהירות התגובה האיטית של האופניים בהשוואה למהירות כלי רכב לדוגמא בסיבוב שבו כלי הרכב נעזר בשול הכביש, והשלישי הנו משתנה העייפות והמאמץ הפיזי המונעים מן הרוכב ראייה כוללת של המתרחש בדרך בשונה מנהג.

רוכבי העיר

פיתוחם של מסלולי רכיבה בעיר תל אביב כגון השדרות המרכזיות ושולי צירי התנועה המרכזיים, הביאו רבים מתושבי אזור המרכז לעבור לרכיבה על אופניים כפתרון המשתלם, המהיר והיעיל ביותר לניידות בעיר. אין זה מקרה כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בביקוש לאופניים במיוחד במרכזי הערים. הדבר נובע משלוש סיבות מרכזיות: הראשונה הנה בעיית החנייה והצפיפות המוכרת שתושבים רבים מאסו בה ומצאו את האופניים כתחליף הולם, השנייה נעוצה בשיקולים כלכליים ובהבנה כי אחזקת רכב בערי המרכז הנה מיותרת, והשלישית מוסיפה לערך הפעילות הגופנית. שלוש סיבות אלה מתיישבות עם המגמה הירוקה המתחזקת ובניסיון להוסיף ערך לפעילות עצמית במקביל לשיקולים הכלכליים – פרקטיים.

רוכבי העיר, כרוכבי הכביש, חשופים גם הם לתאונות שאת רובן המכריע ניתן למנוע. רוכבים רבים נעים על צירי התחבורה הממונעת ונמנעים משימוש בצירים במיועדים לאופניים, יש שאינם מצייתים לרמזורים ואינם חובשים קסדה למרות שהחוק מחייב אותם לכך. בהיעדר פיקוח הולם על סוגיות אלה, נדמה כי נמשיך לשמוע על נפגעים גם במרכזי הערים. אך אין להאשים רק את הרוכבים, כי הרי שתאונות רבות עדיין מתרחשות במעברי חציה בהיעדר תשומת לב של נהגים ממהרים או שאינם מתרכזים ובודקים את המעברים. בנוסף, הולכי רגל מוצאים את מסלולי האופניים המסומנים כשבילי הליכה פנויים ויש בדבר כדי להוות פתח לתאונה.

רכיבה על אופניים הנה תרבות ירוקה על כל משמעויותיה. היא מפחיתה שימוש ברכבים בתוך הערים והיא מהווה הזדמנות מצוינת לשמור על פעילות גופנית אפילו אם הרוכב משתמש באופניו רק ככלי תחבורה קצר טווח. משפחות רבות מגלות את חוויות הרכיבה המשפחתית כהזדמנות מצוינת לבילוי איכותי משותף שהופך אט אט לאורח חיים. רבים מגלים את הענף ומאמצים אותו כתחביב למטרת ספורט, בילוי ועד למקצוענות והשתתפות בתחרויות או אפילו לרכיבת שטח. אבל באותה הנשימה ובצער רב, מדובר בענף שהולך ונצבע באדום וחדשות לבקרים גובה נפגעים רבים בגלל טעויות אנוש שאת רובן ניתן למנוע הן בערים והן בצירי תנועה בין עירוניים. על מנת לתקן את המצב יש להגביר את האכיפה ואת ההרתעה, אך בעיקר לאמץ תרבות רכיבה שבה נהגים, הולכי רגל ורוכבי אופניים מבינים זה את מגבלותיו של זה, על מנת שנוכל ליהנות מיתרונותיו של כלי תחבורה המוכיח את יעילותו ונחיצותו כבר למעלה מ – 100 שנים.

הכותב הוא אורי ריכטר, מבעלי רשת האופניים רוזן ומינץ

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS