הפשע בימינו משתלם. נכון, ישנם פושעים אלימים ששמם יוצא למרחוק לשמצה וחייהם בסכנה בשל סכסוכים בין עבריינים. בנוסף, הסתבכות כזו או אחרת עם רשויות החוק פוגעת בשגרת חייהם של עבריינים שנאלצים לשלם על כך בישיבה מאחורי סורג ובריח.בנוסף לעברייני הצווארון הכחול יש כמובן את עולם עברייני הצווארון הלבן. אלה מקבלים אישומים שנופלים עליהם כ"רעם ביום בהיר" על סוגים שונים של עבירות צווארון לבן כמו העלמות מס, הונאה או כל עבירה אחרת שמשאירה בכיסם ובכיסי המקורבים שלהם כספים שאינם שלהם ומאידך משאירה עשרות ואף מאות קורבנות שהפסידו ממון רב בשל האמון שנתנו בעבריינים שהונו אותם.עברייני הצווארון הלבן והכחול סובלים ובצדק מידו הארוכה של החוק ברגע שהם מואשמים ומורשעים. במקביל אליהם פועלים בישראל ובעולם עבריינים שקופים שהחוק אינו נוגע בהם. במקרה הגרוע ביותר יוטל עליהם קנס נמוך שאינו משקף במאומה את הנזק שגרמו ואשר רק יתמרץ אותם להמשיך ולעסוק בתחום. ובמה מדובר? בהפרת זכויות יוצרים.חוק זכות יוצרים התשס"ח שנחקק בשנת 2007 יצר מצב קיצוני שבו במקרה של תביעה אשר לא ניתן להוכיח את נזקה פער הפיצויים נע בין 0 ל- 100,000 ₪ כך שבפועל מפרים של זכויות יוצרים יכולים (ובפועל יוצאים) עם "מכה קלה על הכנף" בפיצוי של אלפי שקלים בודדים.
נכון, לא כל חברה צודקת באופן אוטומטי כשהיא תובעת בגין הפרת זכויות יוצרים. אך במצב הנוכחי, אנו חיים בעולם שבו גניבת זכות יוצרים היא עוולה אזרחית ועבירה פלילית אשר כדאי ויעיל לעסוק בה, שכן, גישת בתי המשפט כיום מובילה למצב שבו, למעט מקרים חריגים ביותר ונדירים, הפיצוי הכלכלי שייפסק על ידי בית המשפט יהיה נמוך משמעותית מהרווח שנצבר לנתבע ובאופן כזה מערכת בתי המשפט ממשיכה ומתמרצת את המפרים.האבסורד מתגלה במלוא הדרו כאשר טרם חקיקת החוק סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים משנת 1924 קבע שעל כל הפרה של זכות יוצרים יהא הנפגע זכאי לפיצוי שנע בין 10,000 ל- 20,000 שקלים ללא הוכחת נזק. כאמור עם חקיקת החוק הועלתה תקרת הפיצוי, אך הרצפה הוסרה והותרת הסמכות המלאה בידי בתי המשפט הובילה למצב והאבסורדי הקיים כיום.במצב הקיים כיום, יש מצב אבסורדי שבו מופיע זיוף של מוצרים עוד לפני מכירת המוצר המקורי בחנויות. הדבר בולט מאוד בתחום הצעצועים שהוא פרוץ במיוחד. החוק הנוכחי במצב הנוכחי מושך אליו עבריינים שלוקחים בחשבון כי הקנס שיקבלו הוא בטל בשישים לעומת הרווח שיעשו ממכירת המוצרים המזויפים.חשוב לציין כי הזיופים הם רעה חולה שפושטת לא רק במקרים של צעצועים ומשחקי וידאו. בתחום הזיופים אנחנו יכולים לראות תרופות ומשקאות אלכוהוליים שיכולים לעשות נזק בלתי הפיך לצורך אותם. בנוסף, ניתן לראות זיופים של מכשירי חשמל שונים שעלולים ללא תקינה ובקרת איכות שמביאים לנזקים כמו שריפות והתחשמלות. במקרים כאלה, קנס של עשרות אלפי שקלים בודדים אינו משמש כגורם מכריע כלל וכלל.לטעמי יש לבצע בהקדם שינוי בחוק הקיים בישראל. קניין רוחני לא יכול להמשיך להיות הפקר ובכלל יש לעודד הפניית יצירת יותר רעיונות עסקיים מקוריים מאשר לאפשר יד חופשית להעתקות וחיקויים. הנתונים האחרונים על הכלכלה הישראלית מלמדים כי הקניין הרוחני של חברות הסטרט אפ הגדולות בישראל הוא הנכס הכלכלי החשוב ביותר לכלכלה הישראלית ולכן, אין לנו את הזכות להקל ראש באלה שמנכסים קניין רוחני לעצמם ללא זכות.• עו"ד סער גרשוני הוא בעל משרד בוטיק העוסק בניהול אסטרטגי, רישום ואכיפה של זכויות קניין רוחני
פטנטים הם הליבה הקשה של הקניין הרוחני. למרות שביום-יום אנו מתייחסים ל"איחוד האירופי" כמנגנון אחד, הרי שניהול האיחוד האירופי נעשה על ידי אין-ספור אמנות והסכמים שלעיתים אינם קשורים באופן מוחלט למנגנון הליבה של האיחוד האירופי. למרבה המזל, מערכת הפטנטים באיחוד הוא דוגמא מובהקת לעניין
יום א, 10.1.16, כט' בטבת תשע"ו יתקיים בקמפוס הבינתחומי הרצליה בשעה 17:30 אירוע השקה לספר "קניין רוחני: עיונים בינתחומיים" בעריכת ד"ר מרים מרקוביץ-ביטון מהפקולטה למשפטים בבר אילן וד"ר ליאור זמר
משרד האוצר ומשרד הבריאות פרסמו כללים לניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לרבות בתי החולים הממשלתיים. הסדרת הכללים תאפשר ביצוע מחקרים בעלי פוטנציאל כלכלי בבתי החולים הממשלתיים על בסיס תשתיות בתי החולים
