נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, דיבר הערב בפני חבר הנאמנים של הקונגרס היהודי העולמי בירושלים. "ביצועיה של כלכלת ישראל בתקופה האחרונה טובים יחסית: בחודשים אפריל-יוני התפרסמו נתונים שהצביעו על האטה בקצב היצוא, והיינו מוטרדים ממצב היצוא, המהווה 40-45% מהתמ"ג הישראלי" אמר פישר

"האומדן הפנימי שלנו בבנק ישראל דיבר על צמיחה בתוצר של 4.6% במונחים שנתיים ברביע השני, אך באותה תקופה אמדן זה נראה היה גבוה מדי לאור ההתפתחויות והעדפנו שלא להסתמך עליו יתר על המידה. מאוחר יותר יצאו אמדני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס והסתבר שהצמיחה אכן עמדה על 4.7% ברביע השני. גם נתוני האבטלה הארעיים הראו על ירידה חדה באבטלה, וגם לגביהם היינו ספקניים, אולם, הנתון שהתפרסם אתמול, 6.2% ברביע הרביעי, היה טוב יותר אפילו מהאמדנים החדשיים, והוא מראה שהאבטלה מתקרבת לרמות שלפני המשבר. נראה שהכלכלה הישראלית חוותה האטה ולא מיתון.

העובדה שצלחנו את המשבר בצורה טובה יותר ממדינות אחרות נובעת מכך שנכנסנו למשבר במצב טוב: מדיניות פיסקלית אחראית ותקציב מאוזן, יחס החוב הציבורי לתוצר היה בירידה, וגם שיעור החוב של משקי הבית בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות. בנוסף, אחד המאפיינים המשותפים לכל המדינות שצלחו את המשבר בצורה טובה, ביניהן קנדה, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור, וגם בישראל, הוא שהמערכות הפיננסיות שלהן המשיכו לתפקד בצורה תקינה לכל אורך תקופת המשבר. שווקים פיננסיים תקינים הם תנאי הכרחי לתפקוד תקין של כלכלה מודרנית, וליכולתה של המדיניות המוניטרית להשפיע בצורה יעילה על הכלכלה הריאלית.

בתחילת 2008 התחלנו לצפות את בואו של המיתון העולמי. ראינו בהתחזקות השקל באותה תקופה גורם שעלול להקשות עוד יותר על התפתחות הייצוא המהווה, כאמור למעלה מ-40% מהתמ"ג. והיות ומזה זמן מה ידענו שרמת יתרות המט"ח שלנו נמוכה מהדרוש, החלטנו שזה זמן מתאים להגדיל את יתרות המט"ח., הגדלת רמת היתרות הביאה גם לפיחות בשקל וסייעה ליצואנים, ובכך הקטינה את הפגיעה של המשבר בכלכלה הריאלית. בנוסף, הסקטור העסקי הישראלי הפגין במהלך המשבר גמישות, יצירתיות ותושיה. אחת הסיבות, למשל, שבגללן שיעור האבטלה בישראל עלה בשיעור נמוך מבמדינות אחרות, היא ששוק העבודה הפגין גמישות, כך שמספר השעות למועסק הצטמצם ודבר זה איפשר למספר המועסקים לרדת בצורה מוגבלת, מנע שיעור אבטלה גבוה יותר וסייע למשק לחזור לשיעורי אבטלה של תרום המשבר במהירות גבוהה יחסית.

המשק הישראלי עומד בפני אתגרים רבים לעתיד. בטווח הקצר, הגירעון הממשלתי נמצא בשליטה ומסגרת התקציב נבנתה בצורה נכונה. המדיניות המוניטרית תצטרך להמשיך לשמור על האינפלציה במסגרת היעד. הסיכון העיקרי נובע מההתפתחויות במשק העולמי, ומההשלכות האפשריות שלהן על היצוא ועל התוצר בישראל.

בטווח הארוך, יש לנו אתגרים חשובים להתמודד איתם בתחומי התעסוקה והחינוך. שיעורי ההשתתפות בעבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוכים במיוחד, ויהיו חייבים לגדול על מנת שהכלכלה תוכל להמשיך ולצמוח על פני זמן. בתחום החינוך, הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינ"ל נחלשו מאוד בשנים האחרונות. מעבר לצורך בבחינת היקף ההשקעה הנדרש במערכת החינוך כולה, הרי שגם בתחום החינוך חשוב להקפיד שבכל חלקי האוכלוסיה המערכת תתמקד בתחומי הלימוד שיכשירו את התלמידים להשתתפות בשוק העבודה המודרני.

פתרון הסכסוך עם שכנינו וההשלכות שיהיו לו על מצבה הבטחוני של מדינת ישראל הוא כמובן אתגר משמעותי ביותר. יש הטוענים ששיעורי הצמיחה הנאים של הכלכלה הישראלית בשנים שלפני המשבר מעידים על כך שאין קשר בין המצב הגיאופוליטי לצמיחה הכלכלית. אני משוכנע שבתנאי שלום תוכל כלכלת ישראל לצמוח בשיעורים גבוהים יותר מאשר במצב של סכסוך בלתי פתור עם שכנינו."

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS