אלא שעצמאות אמיתית אליה אנו שואפים היא יציקת תוכן מקורי, שלנו, לתוך מסגרות אלו, תוכן שאיננו תלותי בשום גורם חיצוני, תוכן שקיבלנו בהר סיני ושנמסר לנו מאז במסירות נפש מדור לדור. מצד אחד מתעצמת הילודה היהודית. מתרבה וגודל עולם התורה. מספר גדול כל כך של תלמידי חכמים השוקדים על לימודים ומחדשים בתורה לא היה כנראה בכל גלותנו ויש אומרים שלא היה כמותו מאז חתימת התלמוד הירושלמי.
אלא שבצל זאת השיח והחשיבה הישראלית בציבורים משמעותיים בעם טרם הבשיל לצאת מן הגלות, או יותר נכון, טרם הוצאה הגלות מתוכם. אין מה לדבר שבתקשורת המשודרת והכתובה נמצא השיח הרדוד והגלותי, המתרפס והתבוסתן ביותר. שיח זה כה קיצוני הוא שברי לנו שהוא נועד להסתיר את האור הגדול מפני עינא בישא. מי שצורך תקשורת באופן קבוע יכול לחשוב שאנו על סף חורבן, גשמי ורוחני.
אין ספק שמבוכת העמידה של מנהיגינו אל מול לחצי אומות העולם באמונות הבסיסיות ביותר שלנו ובזכויות האלמנטאריות שלנו, נובעת מחוסר בשלות זו. אבל כאן גם המקור לאופטימיות גדולה. שליטי אומות העולם שעדיין אנו תלויים בהם בעניינים מסויימים מערימים עלינו קשיים ואתגרים בנושאים שאין ביכולתנו להתפשר בהם, גם לחלשים והנחשלים ביותר שבנו. מצב זה גורם שנאלצים אנו להיוודע ולהיחשף שוב לסוגיות היסוד שבסלע קיומינו. יהודים שהתרגלו לחיי מותרות ופינוקים הגדלים מזה דור או שניים, מבלי להיות מעורבים כמעט בתשתית סוגיות האמונה והקיום שלנו, נאלצים כמו כולנו למצוא את עצמם אומרים לגויים: לא! עד כאן! המציאות גורמת שהייחודיות שלנו מתבררת ומתבהרת בדרך להבנת תפקידנו להיות אור לגויים.
ס"ב שנים של נס מתמשך ומתעצם מאחורינו להתפאר ולהתהדר בהן. רבים מאד מבעלי הנס הזה מכירים בניסם אך מתפללים בד בבד כי יתקבצו גלויותינו מהרה לארצנו. עלינו לזכור תמיד שאנו, שבי ציון כאן בארץ מהווים עדיין פחות ממחצית העם היהודי. עצמאותנו המתמשכת והמתעצמת תכלול את שיבת הבנים לגבולם, את העצמת כח התורה ההולכת שוב וכובשת את שדרות הציבור, בדרך אל ביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו עליו אנו חולמים ומתפללים.
הכותב הוא ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי
