אחד העיוותים הכי גדולים של מערכת המשפט בנוגע לילדים להורים גרושים הוא נושא המשמורת המשותפת. למרות הרוח החדשה שנושבת בבתי המשפט, שמהותה קבלה והפנמה של מסקנות ועדת שניט שמהותן אחריות הורית משותפת, עדין אנו עדים לאחד הפרדוקסים הגדולים ביותר - בכדי לקבל משמורת משותפת צריך לקבל את הסכמת האישה. או במילים אחרות: לצפות לסוג של גדלות רוח שאני לא בטוח כמה אנשים מכילים אותה, שמהותה ויתור בעת מאבק
עד שלא פניתי אל ח"כ הגברת זהבה גלאון בנושא תלונות השווא בגירושין, לא ידעתי שאני שייך ל"תופעה שולית שבשולית". לתומי חשבתי שיו"ר מפלגה שחרטה על דיגלה שוויון זכויות, שלא נאמר מלחמה לשוויון, תהייה הכתובת המתאימה. היו"ר הנכבדה שלוחמת, על פי המסופר בתקשורת, וחרדה לזכויותיהם הבסיסיות של נשים, ילדים, עובדים זרים, בני הדת הלא יהודית, הח"כ הנכבדה שמקדמת בימים אלו חקיקה בעניין מענק ליוצאות ממעונות לנשים מוכות וחקיקה חלופית למסקנות ועדת שניט, הייתה הכתובת הטבעית לפנייה שכזו ...אז זהו שלא !!!
לפני אי אלו שנים קיבלתי משמורת על ביתי הבכורה, מסיבות שונות ומשונות שלא פה המקום לפרט. תפקדתי כמה שנים כאב משמורן יחיד לביתי בעזרתם של הורי (אין על שני הפולנים האלו). בשנים האלו למדתי על בשרי כיצד מתייחסת המערכת אל הורה יחידני ובמיוחד, אם הוא גבר
