סקר שערכה האוניברסיטה העברית לרגל יום המדע, המצוין מדי שנה ביום הולדתו של איינשטיין, מעלה כי רוב הציבור רואה במחקר ובמדע מקור לגאווה לאומית ובחוקר באוניברסיטה מקצוע יוקרתי. הסקר, שבדק את עמדות הציבור כלפי מדע וכלפי מדענים, מצא כי רוב הציבור סבור שיש להשקיע משאבים נוספים במדע ובמחקר. הסקר מצא גם כי 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מהמדענים הישראלים שזכו בפרס נובל

כלים
הסקר נערך ב-2 במארס 2010 בקרב מדגם של 500 איש על ידי חברת MarketWatch, וממנו עולה כי חוקר באוניברסיטה נתפס כאחד מהמקצועות היוקרתיים ביותר. חוקר באוניברסיטה דורג כמקצוע השני היוקרתי ביותר מבין המקצועות שנבדקו, אחרי רופא. המקצוע נתפס יוקרתי יותר מאיש עסקים, מרואה חשבון, מעורך דין ומאיש צבא. ארבעת המקצועות הכי פחות יוקרתיים היו בנקאי, חבר כנסת, איש תקשורת ואיש דת. 25% מבעלי תואר ראשון ומעלה שהשתתפו בסקר בחרו את המקצוע חוקר באוניברסיטה כמקצוע היוקרתי ביותר, לעומת רק 13% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה ו-18% מבעלי השכלה על-תיכונית.

בתשובה לשאלה באיזה מקצוע היית מעוניין שילדך יעסוק בו כשיהיה גדול, ענו 16% מהמשיבים (שיש להם ילדים) כי היו מעוניינים שילדם יהיה חוקר באוניברסיטה. במקום הראשון (19%) דורג מקצוע הרופא. קרוב ל-60% מהמשיבים ציינו כי מדע ומחקר משמשים עבורם כמקור לגאווה לאומית. 65% בחרו בהיי-טק כתחום המהווה עבורם מקור לגאווה לאומית ו-62% בחרו בתחום הרפואה. תחומים אלו נחשבו כמקור לגאווה לאומית יותר מביטחון (57%), ספורט (22%), אומנות (17%), חינוך (11%) וממשל (2%).

כ-50% מהמשיבים סברו כי מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק משאבים במחקר ובמדע או שאינה משקיעה בכלל. 27% סברו כי מידת ההשקעה היא בינונית ורק כ-20% סברו כי המדינה משקיעה מספיק משאבים או הרבה מאוד משאבים. בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה, כ-60% סברו כי המדינה אינה משקיעה מספיק משאבים או כלל אינה משקיעה, לעומת 34% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה שסברו כך.

בתשובה לשאלה מהי לדעתך הסיבה העיקרית לבריחת מוחות, סברו 41% מהמשתתפים כי הסיבה היא שכר נמוך באקדמיה בישראל לעומת השכר שמוצע בחו"ל. 17% מהמשיבים סברו כי הסיבה היא מחסור בתקנים; 14% סברו כי הסיבה היא מעמד טוב יותר של מדענים בחו"ל; 11% סברו כי הסיבה לבריחת מוחות היא תשתית מדעית פחותה בישראל ו-8% סברו כי הסיבה היא רמת חיים גבוהה יותר בחו"ל.

משאלה שבדקה את מידת ההיכרות של הציבור הרחב עם זוכי פרס נובל למדע עולה כי 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מזוכי פרס נובל למדע מישראל. זאת לעומת כ-65% שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי "האח הגדול". זאת ועוד, רק 17% מהמשיבים ידעו לציין 2 שמות של מדענים זוכי פרס נובל ורק 6% ידעו לציין 3 שמות.

מבין בעלי השכלה תיכונית ומטה, 50% ידעו לציין נכון לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל, לעומת 75% מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד ממשתתפי התכנית "האח הגדול". מבין בעלי תואר ראשון ומעלה, קרוב ל-70% ידעו לציין נכון לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל למדע, לעומת 58% מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתף בתכנית "האח הגדול".

לגבי שכר ושעות עבודה באקדמיה, 61% מהנשאלים חשבו כי חוקר באוניברסיטה מרוויח בחודש לא יותר מ-15,000 ₪ נטו, ו-58% סברו כי חוקר באוניברסיטה עובד 10 שעות או יותר ביום.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון אמר היום כי ממצאי הסקר מראים על כך שהציבור הרחב יודע להעריך את חשיבות המדע לחברה ואת התובענות שהמקצוע דורש. "הממצאים מעוררים תקווה שאוזני קובעי המדיניות תהיינה קרויות לקביעת סדר עדיפויות לאומי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקר".

לדברי פרופ' בן-ששון, "תפיסת הציבור את תחום המדע הוא מסר מרנין ליום המדע הלאומי – הן עבור האוניברסיטה העברית והן עבור תחום ההשכלה הגבוהה בישראל. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לתפיסה שעלתה בסקר לפיה בריחת המוחות נובעת ממניעים כלכליים, הסיבה האמיתית היא תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו"ל".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS