תופעת הנשירה מבית הספר אינה חדשה. בישראל מדובר כיום על אוכלוסיה של כ- 30,000 נערים ונערות בגילאי 14-18 שאינם מוצאים את מקומם במערכת החינוך והם נפלטים ממנה מבלי שנמצא פתרון לקשיים שלהם ולמצוקות שבגללם עזבו או הורחקו מבית הספר. לעיתים, הנשירה נעשית מתוך צורך לסייע בפרנסת המשפחה, אך בעיקרה זוהי עזיבה של חוסר ברירה, בעיקר בגלל קושי להסתגל ולהשתלב במערכת המוצעת. נוצר מצב שבו קיימות שתי קבוצות. אחת, קבוצת בני נוער שמנצלים את מה שהמערכת מציעה להם, ולעומתה קבוצה שניה שאינה מצליחה להשתלב והיא מחמיצה את מה שהם זכאים לו

כלים
ההשלכות של הניתוק מהמערכת והעדר קשרים עם מוסדות החברה יוצרת בקרב הנוער חלל חברתי, משפיעה על הזהות/ הדימוי העצמי שלהם, ועלולה להוביל לחיים בשולי החברה ולניכור. החברה מצידה מחמיצה אפשרות להנחיל לאוכלוסיה הזו את ערכי היסוד שלה, נורמות בסיסיות והרגלי חיים שהעדרם פוגע ברקמה החברתית ועלול להוות בעתיד נטל חברתי- כלכלי כבד. כאמור, התופעה איננה חדשה, ויש גם מענים – אלא שאלה אינם מיושמים בהיקף הנדרש. לקראת סוף שנות הששים ובתחילת שנות השבעים, בתהליך ארוך של גיבוש מדיניות בנושא, הוקמה היחידה לקידום נוער במסגרת אגף הנוער של משרד החינוך. נקבעו שני כיווני פעולה. האחד, מניעת נשירה באמצעות התאמת בית הספר לאוכלוסיה מגוונת יותר, והשני, לאחר הנשירה, הקמת מנגנון לטיפול בנערים בתוך הקהילה. תפיסה זו, על אף שקמו לה מתנגדים בעבר, תפסה מקום והיא מתקיימת עד היום. למרבה הצער, מתוך 30,000 נערים ונערות נצרכים, רק כ- 8,000 תלמידים מקבלים מענה במסגרות של קידום נוער. יעד המאבק הוא תיקון האפלייה המתמשכת, להביא לשינוי במדיניות כך שינתן מענה מתאים לכל נער ונערה שנפלטו ונשרו ממערכת החינוך הרישמית.יצויין כי מדובר באוכלוסייה בסיכון מוגבר עם חשש להידרדות ועבריינות, שחלקה עשוי להגיע למסגרות של שיקום / מניעה, על פי רוב בכפייה. עלות אחזקתו של נער במסגרת כזו גבוהה מאוד ומגיעה לכדי 100,000 ₪ (לפחות) לתלמיד לשנה. ולעניין העלויות הצפויות במימוש ההצעה - יש לזכור כי עלות אחזקת נער במסגרת מב"ר ובמסגרות דומות לה אינה כעלות תלמיד במסגרת עיונית רגילה (כ- 21,000 ₪ לעומת 8,000 ₪ - בהתאמה). רוב התלמידים הנושרים באים ממסגרות אלה. עלות סל לתלמיד בקידום נוער הוא כ- 15,000 ₪ לשנה. כלומר, התקציב העומד לרשות מערכת החינוך ואשר אינו מנוצל במלואו בגלל נשירת התלמידים, יעבור למימון המסגרות החלופיות שיינתנו בקהילה, כמו קידום נוער. יתרונותיה של הצעה זו רבים. בראש ובראשונה היא מבטאת גישה הומניסטית המכבדת את התלמיד ורואה בו פוטנציאל חיובי, חבר חשוב ובעל מעמד בחברה. סיכויו של נער שקיבל מענה התואם את כישוריו / מגבלותיו לתרום בעתיד רבים מאוד. זאת ועוד, המדינה חוסכת הוצאות גבוהות פי כמה וכמה של טיפול ושיקום במקרה של עבריינות, שעלותן גבוהה בהרבה מההשקעה הנדרשת למניעתה. ולבסוף, יש בהצעה צדק חברתי ותיקון חיוני של אפליה עפ"י כל קנה מידה אובייקטיבי.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS