סקלת הצבעים הכהה והדחיסות האובססיבית של מריחות צבע רב שכבתיות שאוטמות את המצע המקורי, מחזקות את האמירה המיסטית מסתורית ואת יצירת האווירה הלחוצה.
לצד מוטיבים כמו הכנפיים והראשים המוכפלים מוטיב הנדנדה שהופיע בעבר רק במספר ציורים מקבל דגש מיוחד והופך לאלמנט מרכזי בסדרה החדשה.
תנועת הנדנדה הסיזיפית שלא מובילה לשום מקום כמו רוצה להזכיר לנו כי לא ניתן לשנות את מה שנגזר ולשווא ינסה הגיבור הטראגי להיחלץ מגורלו. גם אם נדמה כי ישנה נקודת אור הרי שאצל טולי זיו היא שחורה, לא יותר מאילוזיה טראגית.
פתיחת התערוכה, בבית האמנים, אלחריזי 9, ת"א, ב- 16.9.2010 שעה 19.30
