ראשית דבר במבצע "הימור מסוכן", מבצע משולב של משרד חקירות מס הכנסה ירושלים ופקיד שומה היחידה הארצית לשומה ברשות המסים בישראל, ובשיתוף עם היאל"כ במשטרת ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון.
לאחים "בן שטרית">בן שטרית נערכו שומות בהעדר דוח לשנים 2007, 2008 אשר התבססו על ממצאי החקירה וכן הם נדרשו להגיש דוחות לשנת המס 2009 תוך 48 שעות. (לשומות אלו צורפה הודעה עפ"י סעיף 194 לפקודה). משלא שולם המס בגין השומות, ולא נתנה ערובה להבטחת תשלום המס, פנתה היחידה הארצית לשומה (בתאריך 17.2.10) לביהמ"ש וביקשה במעמד צד אחד, עיקול נכסים ואיסור יציאה מהארץ, לשלושת האחים. כב' השופטת דניה קרת, אישרה את בקשת פקיד השומה, ולפיה עוקלו 4 דירות, 2 רכבי יוקרה וחשבונות בנקים ומזומנים שנתפסו במסגרת המבצע, של האחים בן שטרית. כמו כן הגביל בית המשפט את יציאתם של האחים ובנות זוגם מהארץ בשל החשש כי יימלטו מהארץ והמס לא ייגבה.
עפ"י ההחלטה, כאמור, השאיר כב' השופט אלטוביה על כנם את העיקולים שהוטלו ע"י פקיד שומה היחידה הארצית לשומה על נכסי הנישומים, ואת איסור יציאתם מהארץ עפ"י שומות שנערכו להם בהתאם לסעיפים 145ב' ו - 194 לפקודה. עוד פסק השופט הוצאות לנישומים. ההחלטה ניתנה לאחר דיון ממושך במעמד שני הצדדים בפני כב' השופט אלטוביה ב - 8.3.10. עוה"ד אריק ליס מפרקליטות פיסקאלית ת"א ייצג את פקיד שומה היחידה הארצית לשומה.
עוד קבע השופט בהחלטתו: "מקום שנימצא כי נישום במשך תקופות ארוכות נמנע מלדווח על פעילותו והכנסותיו תוך שהוא נמנע מלנהל ספרים כחוק ולנהוג בהתאם לקבוע בדין, מגלה הוא בכך כי אין בכוונתו לפעול לתשלום המס שהוא חב בו. הימנעות מדיווח בעבר משליכה על כוונה לעתיד בהקשר של סעיף 194. דהיינו יוצרת היא בסיס לחשש כי מס בגין הכנסותיו לא ייגבה אם לא יינקט הליך מכוח סעיף 194. משעה שננקט, והוצא צו - שומה, על נישום זה לפעול לתשלום חוב המס. משעה שלא שילם המס שנקבע או הפקיד ערובות, יש מקום להפעלת סעיף קטן (ג) להבטחת תשלום המס כקבוע שם. שולם המס או הבוטח תשלומו, מאפשר סעיף קטן (ד) לשוב למסלול הליכי בירור השומה של השגה וערעור וכך נשמרת זכותו של הנישום כמו המשיבים שבפני, לבירור שומת האמת.
הטוען לפגיעה בקניינו, בחופש העיסוק, בחופש התנועה, הגם שאין חולק כי זכויות אילו הן זכויות יסוד אישיות ובסיסיות, זכויות טבעיות, טוען זאת מכוח אותה אמנה חברתית המכירה בזכויות אילו, המשמשת בסיס לחקיקה המסדירה אותן. משהפר את אותה אמנה חברתית, יכול הוא לצפות כי זכויות אילו תוגבלנה באופן מידתי ובמשורה כקבוע בדין, בידי כלל הציבור באמצעות מוסדות השלטון על מנת להבטיח את טובת כלל הציבור וקיומה של אותה אמנה חברתית".
ע"מ 30574-02-10; 30609-02-10; 30634-02-10; מדינת ישראל נגד "בן שטרית">בן שטרית ואח'.
