אוניברסיטת תל אביב העניקה תואר דוקטור לשם כבוד לד"ר אנגלה מרקל, קנצלר גרמניה. בהתייחסה לאירועים במצרים הביעה ד"ר מרקל תקווה כי לא יהיה שימוש באלימות נגד אזרחים לא חמושים, וחירות המידע וההפגנה תישמר על מנת למנוע כאוס. מרקל קראה לחידוש תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים, המחייב ויתורים כואבים משני הצדדים, תוך שהיא מבטיחה את התמיכה האירופית בתהליך הזה.
בטקס הענקת תואר דוקטור כבוד לקנצלרית גרמניה שנערך באוניברסיטת תל אביב, אמרה ד"ר מרקל, כי החלטת האוניברסיטה להעניק לה תואר דוקטור לשם כבוד מחזקת את מחויבותה למדינת ישראל. "יש כאן הכרה במה שעשיתי ומוטיבציה להמשיך". מרקל עמדה על מקומם המרכזי של המדע והמדענים בקשר בין שתי המדינות – וציינה כי גם בשיחותיה אתמול עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מילא המדע מקום חשוב.
קנצלרית גרמניה עמדה בהרחבה על מחויבותה ההיסטורית של גרמניה לישראל ואמרה כי "גרמניה מכירה באחריותה הנמשכת לפרק השחור הזה בהיסטוריה. אחריות הדור שלי היא להבטיח שהאחריות תעבור לדור הבא".
"המחויבות לביטחון ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית היא חלק מאחריות המדינה שלי", אמרה מרקל "ישראל וגרמניה חולקות אינטרסים פוליטיים וכלכליים. אנחנו מעצבים את עתידנו כשותפים קרובים"
בהתייחסות לאירועים באיזור, ציינה האורחת כי "בטוניסיה יש הזדמנות להתחלה פוליטית חדשה". לגבי האירועים במצרים, אמרה: "אני מקווה כי מול ההפגנות, אנשים יימנעו משימוש באלימות נגד אזרחים לא חמושים, וחירות המידע וההפגנה תישמר, על מנת למנוע כאוס. אסור לשכוח שמצרים נהנתה מהשלום הארוך ביותר עם ישראל, ואני מקווה שהמצב הזה יימשך".
מרקל איימה כי המשך הסירוב האיראני לדון בנושאי הגרעין יוביל להחרפה בלתי נמנעת בעיצומים עליה. היא הדגישה כי יש להבטיח כי לבנון לא תיסוג למשבר פוליטי, וקראה לחידוש תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים, המחייב ויתורים כואבים משני הצדדים, תוך שהיא מבטיחה את התמיכה האירופית בתהליך הזה.
נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר, פנה אל הקנצלרית מרקל "ככימאי הדובר אל כימאית". הוא ציין כי גישתה הרציונאלית של ד"ר מרקל אל הדברים, וסבלנותה בהבנת נושאים, הובילה אותה לחפש פתרונות תוך שהיא לא רק מנצלת את המדע למטרות פוליטיות, אלא גם מקדמת את המדע בעזרת הפוליטיקה.
רקטור האוניברסיטה, פרופ' אהרן שי, הזכיר את עברה האקדמי המרשים של מרקל – ומעמדה הנוכחי כאחת הנשים המשפיעות ביותר בעולם. "השפעתה על אירופה חשובה במיוחד, בעידן שבו אירופה מתמודדת עם בעיות מורכבות, לרבות בעיות חברתיות-לאומיות. מרקל היא אחת התומכות הגדולות ביותר של החזון הישראלי, וגרמניה המאוחדת נקטה בכל האמצעים על מנת להבטיח את שלומה של ישראל", אמר פרופ' שי.
חילופי צעירים ונוער
למרות המקום המרכזי אותו תפס תהליך השלום בשיחותיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הדגישה האורחת כי עיקר מיקוד הביקור היה בהמשך עיצוב הקשרים בין שתי המדינות. האורחת התייחסה למקומם של ישראלים דוברי גרמנית, ובהם כאלה שעברו את השואה, בבניית הקשר הזה, למערכת העניפה של חילופי צעירים ונוער שהחלה עוד בשנות השישים, ולמתנדבים הגרמנים הממשיכים להגיע לארץ ולעבוד כאן עם ניצולי שואה.
בשנת 2010 השתתפו כתשעת אלפים אנשים בתוכניות חילופי הצעירים האלה - והקנצלרית שמחה לראות עליה במספר הזה.
"מדע ומחקר ממשיכים להיות תשתית של הקשרים בין ישראל לגרמניה, ואחת הסיבות לכך היא שישראל משקיעה יותר מהממוצע במו"פ. מדינות מבוססות מו"פ מתמודדות עם הבעיות המרכזיות של העידן הנוכחי" ציינה האורחת – תוך שהיא מדגישה את חשיבות הרחבת שיתוף הפעולה הזה מהמדעים המדוייקים גם למדעי הרוח. בסך הכל, פועלות כיום יותר מ- 100 תוכניות שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים בשתי המדינות, אליהם נוספת עתה פעילות הולכת ומתרחבת של של מכון מקס פלנק הגרמני.
