עד שלא פניתי אל ח"כ הגברת זהבה גלאון בנושא תלונות השווא בגירושין, לא ידעתי שאני שייך ל"תופעה שולית שבשולית".  לתומי חשבתי שיו"ר מפלגה שחרטה על דיגלה שוויון זכויות, שלא נאמר מלחמה לשוויון, תהייה הכתובת המתאימה. היו"ר הנכבדה שלוחמת, על פי המסופר בתקשורת, וחרדה לזכויותיהם הבסיסיות של נשים, ילדים, עובדים זרים, בני הדת הלא יהודית, הח"כ הנכבדה שמקדמת בימים אלו חקיקה בעניין מענק ליוצאות ממעונות לנשים מוכות וחקיקה חלופית למסקנות ועדת שניט, הייתה הכתובת הטבעית לפנייה שכזו ...אז זהו שלא !!!

כלים

תלונת שווא בהקשר לגירושין הינה תלונה שיקרית מיסודה שמוגשת על ידי אחד מבני הזוג במהלך מערכת היחסים בינהם במטרה לקבע עובדות בשטח ולהשיג יתרון יחסי במאבק הגירושין. (בגין תקנה 2.5 , אליה אתייחס בהמשך המאמר, מדובר בעיקר בנשים שמתלוננות).

המתודיקה די פשוטה: טלפון למשטרה, הצהרת האישה שהיא מרגישה מאויימת ו/או שהגבר איים עליה, הגבר נעצר. במקרה הטוב יורחק ל5 ימים מילדיו ומרכושו ובמקרה הגרוע הוא עלול לבלות ימים על גבי ימים במעצר מלא. בתקופת ההרחקה מגיעה האישה אל בית המשפט, מקבלת משמורת זמנית על הילדים ונפסקים לה מזונות (בדרך כלל גבוהים ממשכורתו של הגבר וזאת בגין הצהרתה).

למעשה בגין התלונה המדוברת נוצר פה מאזן אימה כנגד הגבר. מאדם נורמטיבי שלא היה מסובך עם החוק עד לאותו רגע יש לו למעשה רישום פלילי, כתם שכמעט ולא ניתן למחוק אותו, מתייחסים אליו כראשון לעבריינים ואיש אינו חוקר באמת את התלונה. בתשעים ותשע אחוז מהמקרים תיסגר התלונה מחוסר עניין לציבור, אלא שהיא לא נעלמת מרישומים ועורכי הדין של האישה יעשו מטעמים ויצהירו בכל מקום שהוא אלים והורחק בהוראת המשטרה מביתו ...

פניתי לח"כ זהבה גלאון:  "שלום לך, בימים אלו את מקדמת חקיקה שמהותה מענק בסך 8000 ₪ ליוצאת ממעון לנשים מוכות  + 1000 ₪ נוספים על כול ילד , אני תוהה האם יש לך נתונים שמהותם כמות תלונות השווא שמוגשות מידי חודש למשטרת ישראל במסגרת מאבק גירושין, אני תוהה באם יש לך את הנתונים כמה תלונות שווא הגיעו לכלל הגשת כתב אישום כנגד המתלוננות. אשמח לתשובתך הכנה לעניין כואב זה."

לזכותה ( או אולי לא ? ) של הח"כ הנכבדה יאמר שהיא לא חיכתה הרבה וענתה לי כדילקמן :

"סתיו שלום

אין לי נתונים עדכניים לגבי תלונות שווא. אך למיטב ידיעתי מדובר בתופעה שולית שבשולית. מכיוון שנרצה למנוע ניצול לרעה של החקיקה ייתכן שנעלה את רף הזמן הנדרש לשהייה במקלט לנשים מוכות.

בברכה, זהבה גלאון"

קשה היה לי מאד לקרוא את התגובה הזו, חיכיתי מספר שעות עד יעבור זעם, היה קשה לי להאמין שהתשובה הזו ניתנה לאחר מחשבה, שלא נאמר אולי עם הרבה מחשבה. זהבה גלאון מצהירה על עצמה כפמיניסטית ולוחמת לשוויון זכויות ובעיקר זכויות נשים. המלחמה אותה היא וחברותיה מנהלות אינה מלחמה להשוואת זכויות אלא לחקיקה סוגנית מפלה מעיקרה נגד גברים. כל נתון שמהותו התנהגות נשית לא הולמת, כל תגובה גברית שאינה עולה עם המניפסט הפמיניסטי רדיקאלי, מוגדרת ישר כאלימות גברית שיש למגרה ואין להתייחס אליהן ברצינות ראוייה.

מהי תקנה 2.5 המפורסמת, עליה נסמכות הרשויות בעת התעלמותן הפושעת מהתופעה הבזוייה והמסוכנת :

בסעיף ארבע לתקנה נאמר : במקרים שבהם ניכר כי היה זדון במתן הגירסאות הסותרות, ניתן אף לעשות שימוש בסעיף 81 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים נגד מתלונן שהגיש את תלונתו בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד.

אלא ש...מייד אחר כך מגיעים המשפטים הבאים : 5. יחד עם זאת, מקום שמדובר בחזרה מעדות של קורבן עבירת מין או של קורבן עבירת אלימות, יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע בדרך כלל מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרת.

6. בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות, יש לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט, וזאת במיוחד כאשר מדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד הורה או קרוב משפחה אחר. יש להביא בחשבון, כי במקריםרבים חושש הקורבן מן הנאשם או חש כלפיו רגשי אשם, ולעתים אין הוא ניחן בכוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה.

7. לפיכך, רק במקרים נדירים ביותר, אם בכלל, יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעוצרו לצרכי חקירה. יחד עם זאת, מובן כי עדיין יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן - מי האחראי לכך.

כלומר החוק אומר יש אפשרות להעמיד אם הוכח זדון , בעיני תלונת שווא הינה תלונה זדונית שמהותה פגיעה ישירה ומכוונת מטרה כפי שציינתי בתחילתו של מאמר זה, ובכל זאת בוחרת המערכת משום מה בהנחייה מגבוה להתעלם מלשון החוק ולבחור בדרך הקלה שמהותה אלפי גברים שמורחקים מילדיהם ומרכושם, אלפי אבות גרושים שהיו אבות למופת, ועכשיו הינם אסקופה נדרסת - עבריינים, גם אם לא מורשעים, סובלים ממעמד נחות בבתי המשפט לענייני משפחה, אלפי בני אדם שביום אחד הפכו מאנשים נורמטיבים למוגדרים במערכת כבעייתיים, שמם הטוב וכבודם מוכתם לעד.

השבתי לח"כ הנכבדה : שלום לך, קראתי בתדהמה את תשובתך שמדובר בתופעה שולית שבשולית, מתוך היכרות בקבוצות תמיכה של גרושים גרושות התמונה המתגלה לעיני שונה לחלוטין, אומר שמתוך 10 מקרי גירושין שאינם מתנהלים בצורה נאותה 9 מתוכם מכילים סיפור של תלונת שווא.

כפעיל חברתי בתחום ההורות השוויונית אני מכיר סיפורים של אלפי אנשים שאיבדו את עולמם בתלונת שווא אחת, אני עצמי נפלתי קורבן לתלונת שווא ונמצא בימים אלו בדין ודברים עם משטרת ישראל בו אני דורש או לזכות אותי כליל ולהגיש כתב אישום כנגד גרושתי או להגיש כתב אישום כנגדי והיה והראיות יתמכו בכך, התופעה ה"שולית שבשולית" עליה את מדברת נחשבת כמכת מדינה וידועה לכל הנוגעים בדבר, אבקשך להטיל על מחלקת המחקר של הכנסת לבצע עבודת מחקר בנושא דנן בטוחני שהתוצאות יגרמו לך להחסיר פעימה.

בברכה סתיו אדם , אבא שהוכרז אשם לפני שהוכחה אשמתו .

שימו לב למאמר הבא עליו חתום לא אחר מניצב-משנה ד"ר פיני יחזקאלי המכללה לביטחון לאומי:

אוכלוסיית "מקרי השווא"

קבוצת אוכלוסייה זו היא הבעייתית ביותר, כיוון שמחד-גיסא, הנזק שהיא גורמת לתהליך הטיפול הוא כבד, ומאידך-גיסא, גורמים שונים במערכת אכיפת החוק כמעט שאינם מעלים את הנושא, בשל החשש מתגובתם של ארגוני נשים וארגוני עבודה סוציאלית. מדובר באוכלוסייה "טפילה", המנסה לעשות שימוש לצרכיה במנגנון אכיפת החוק, להשגת עמדת יתרון על הצד השני, במאבקי גירושין ובמאבקים על רכוש וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה. כיום, רובן המכריע של התלונות במשטרה על אלימות במשפחה מביאות למעצר החשוד.

זה קורה גם כאשר התשתית הראייתית חלשה, כאשר אין סימני פגיעה וכאשר החומר היחיד הנמצא הוא גרסאות סותרות של המעורבים (הסיכויים גבוהים במיוחד בשעות אחר-הצהרים, הערב והלילה, כאשר הקצינים התורנים בתחנות, בדרך-כלל, אינם מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחינתם שישגו בביצוע מעצר שווא על-פני שחרור בעייתי, שיכול גם לפגוע בקורבן וגם בהם ובקריירה שלהם). מעצר שווא בתחנת המשטרה יכול להגיע להארכת מעצר בבית-המשפט ואף להגשת כתב אישום, למרות שאין בתיק מאומה, וסופו להסתיים בזיכוי החשוד.

על-כן, רבים היום המקרים, שבהם מקבלות נשים, הנמצאות במאבקי גירושין "עצות חבריות", ולצערנו, מה שחמור מכך, אף הנחיות מעורכי-דינן להגיש תלונות שווא. הנושא מוצנע על-ידי המשטרה, וכל ניסיון להעלותו מותקף על-ידי ארגוני נשים וארגוני העובדים הסוציאליים, ומבחינתם צדק. זאת, כיוון שאוכלוסיית הפונות אליהם היא אמיתית במאת האחוזים, ועל-כן נראות להם טענות כאלה כשובניזם וכנקיטת עמדות, התומכות במתעללים, קבוצה אחרת, המרבה להיתקל בתופעה, היא השופטים. שופטים, שרכשו להם שם של מי ש"חתימתם קלה", חווים בעת התורנות שלהם "הצפה" של פניות נשים למתן צווי הגנה, ואילו שופטים, הנתפסים כקפדנים וכמחמירים, יעבירו תורנות "שקטה", כמעט נטולת פניות כאלה.

מפגש נוסף עם התופעה הוא כאשר המשטרה דורשת בבתי-משפט הארכת מעצר, במקרים שלא הצדיקו מעצר מלכתחילה (בנוסח הטענה המוכרת: "עדיף שבית-המשפט ישחרר") או כאשר מוגשים כתבי-אישום במקרים מובהקים, שבהם היה התיק צריך להיסגר, גם קבוצה זו נמנעת, כפי הנראה מאותן סיבות, מלהעלות דברים אלה על הכתב.

בשל גודלה של קבוצה זו (היא יכולה להוות מעל ‎50% מהפניות לתחנת משטרה), חשוב לטפל בה. כן גם משום ששוטרים, הפועלים בשטח בלחץ האירועים, נוטים לגבש לעצמם תכניות עבודה - אם שלושת האירועים האחרונים שבהם נתקל השוטר היו אירועי שווא, ייטה השוטר לראות ככזה גם את המקרה הבא ולהיפך.

בימים אלו אני עוסק באיסוף חומר, סיפורים אישים של אנשים על הנושא, מפנייה בקבוצות הפייסבוק בהן אני פעיל וקבוצות התמיכה בהן אני חבר מתחיל להתווסף לו חומר רב, יש בכוונתי לפנות לדובר משטרת ישראל ולבקש את ההתייחסות של המערכת החוקרת והמבצעת, אני מתכוון לפנות לכול חברי הכנסת ולבקשם לטפל בנגע הנוראי הזה.

לאחרונה פורסם שרק 35 גברים גרושים/פרודים מתאבדים בשנה...רק ...אין לי אלא להצר על הקטנת מימדי האסון שלא נאמר הזילזול בחיי אדם, הכתובת על הקיר, אדם נורמטיבי שלא הסתבך מימיו עם החוק מקבל הלם אמיתי בעת התקלות עם הרשויות על לא עווול בכפו  - התוצאה עלולה להיות טרמינלית .

נפגעת מהגשת תלונת שווא נגדך ? אבקשך להעלות את פרטי המקרה על הכתב ולשלוח אל stavjadam@gmail.com החומר יועבר לגורמים הרלוונטים , כדי למנוע את האסון הבא חייבים לטפל בתופעה שהפכה למכת מדינה.

הכותב הוא סתיו אדם, הורה גרוש ופעיל להורות שוויונית

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS