הזוכים באותות הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. בין התחומים המצויינים השנה, גם פעילות סביבתית במישור המוניציפלי, במערכת החינוך ובשירות המדינה. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון גנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.
אותות הגלובוס הירוק יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בתל-אביב במסגרת אירועי "יום כדור הארץ", במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, וראשי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ.
הזוכים ב"גלובוס הירוק" לשנת 2010הוועד להצלת חוף פלמחים – מגינים על המרחב הציבורי הפתוח: עדי לוסטיג, נערה עטורת רסטות, לא ידעה הרבה על הליכי התכנון במדינת ישראל. אבל עדי וחבריה החליטו שלא יתנו לאף אחד לקחת להם את חוף פלמחים, מהחופים האחרונים בישראל שנשארו טבעיים ופתוחים לציבור. מיד עם הצבת גדרות בחלקו הפתוח והטבעי של החוף, שסימנו את השטח המיועד להקמת כפר נופש במקום, יזמה עדי (אז בת 19 בלבד) פעילות לביטול רוע הגזרה. הפעילות החלה ב"אוהל מחאה", ובמהירה התרחבה לאלפי פעילים שהגיעו למקום, וקבוצות סוערות ברשתות החברתיות באינטרנט.
הוועד, בו פעילים אנשים במגוון גילאים נרחב, כולל כאלה המתקרבים לגיל 80, הצליח לסחוף אחריו רבבות, והפך את המאבק לדגל סביבתי. הוועד אירגן ואירח ביקורים בחוף של שרים, חברי כנסת וראשי ערים; צירף את ארגון אדם טבע ודין להליך משפטי שעצר את הבניה בתחום ה-
פעיל סביבתי מתנדב: עמית מנדלסון – איש אחד המגן על השטחים הפתוחים במרכז: מסירות יוצאת דופן, מקצוענות בתחומי תכנון ובנייה, ובעיקר אהבת הטבע והסביבה מובילים את עמית מנדלסון, המהווה "כוח קומנדו סביבתי" של אדם אחד המגן מזה שנים, בהתנדבות, על השטחים הפתוחים בלב המדינה. יחד עם החברה להגנת הטבע ופעילים מקומיים רבים, יזם עמית וערך שורה של סקרי טבע ומורשת, והביא לקידומן של תכניות אב שקידמו את ההגנה על נכסי טבע ואתרי טבע עירוני במרכז הארץ, וביניהם: עמק הנרקיסים בפי גלילות, אזור עמק גלילות, רמת גן, גבעות מזרח הפולג ועוד. הסקרים מציגים כמכלול "שלם את">שלם את הנתונים בדבר עולם החי והצומח בשטחים הפתוחים, ומהווים חלק חשוב מתהליך התכנון הפיזי. מנדלסון הוא מהנדס תוכנה במקצועו, המסיים לימודי תואר שני בתכנון ערים ואיזורים בטכניון.
המגזר העסקי: חברת "פאוור סיינס" – התייעלות אנרגטית כחול לבן: איך מתמודדים עם התחממות כדור הארץ אבל גם מרוויחים ממשבר האקלים? מסתבר שאפשר לעשות זאת באמצעות התייעלות אנרגטית כחול לבן. חברת פאוורסיינס (לשעבר "הנדסת הספק") מאור יהודה, פיתחה טכנולוגיה יחודית לחסכון ושימור אנרגיה – "טכנולוגיית המתח התואם". הטכנולוגיה מבקרת את המתח שרשת החשמל מוליכה עד ללקוח הסופי, אך משם מספקת רק את המתח וכמות האנרגיה הנדרשים בפועל להפעלת מכשירים, כגון מערכות תאורה. כך, החברה מביאה להפחתה של עד שליש מצריכת החשמל, וגם מייעלת את רשת החשמל בכללותה. עד כה הותקנו בארץ כ-10,000 בקרי אנרגיה בכ-80 רשויות מקומיות ובמטות של מרבית החברות הגדולות במשק. מערכות החברה מותקנות גם אצל לקוחות גלובליים כגון DELL, FEDEX ומקדונלדס.
ארגון מקומי: הוועד הציבורי להגנת הסביבה בכפר כנא, משהד, הושעיה – שיתוף פעולה איזורי למען בריאות הציבור: פעילות נחושה וממושכת של תושבים מיישובי הגליל, יהודים וערבים, בסיוע ארגוני הסביבה, הביאה להישג מרחיק לכת - סגירת מפעל בעל פוטנציאל זיהום שהחל לפעול באזור התעשיה "ציפורית", המיועד לתעשייה נקיה בלבד. בעקבות ערעור שהגישו במשותף ועד התושבים, ארגון אדם טבע ודין ו"אזרחים למען הסביבה בגליל", ביטלה ועדת הערר במחוז צפון החלטות של הוועדה המחוזית והוועדה המקומית נצרת עילית, לאפשר את הקמתו של מפעל IMC ליציקות אלומיניום.
פעילות הוועד נגד החלטות ועדות התכנון נמשכו קרוב לארבע שנים, ובמרכזה עמד סיכול החלטות הנוגדות את תקנון אזור התעשיה שעלולות היו לשנות את אופיו ולסכן את בריאותם של תושבי האיזור. במאבק הציבורי השתתפו מאות מתושבי היישובים הושעיה, כפר כנא ומשהד, שהגישו התנגדויות לוועדה המחוזית, הופיעו בדיונים, והשתתפו בסיור השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת ובהפגנות. הוועד המשותף של תושבי האיזור מפגין כיצד דאגה לסביבה ולבריאות התושבים יכולה לגשר על הבדלים ומחלוקות. במאבק זה באו לידי ביטוי אמיתות בסיסיות כמו עקרון הזהירות המונעת, והצורך בשקיפות ובדיון ציבורי פתוח בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לסביבה ולבריאות.
חינוך סביבתי: "מים ושכנות טובה" – הכל מתחיל בחינוך: בשיא האינתיפאדה השנייה, ייסד ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" פרויקט ייחודי המחבר ומקרב קהילות השוכנות באיזורי תפר ומסתמכות על מקורות מים משותפים. באמצעות תהליך חינוכי, המשתף כיום בני נוער ומבוגרים ב-25 קהילות ישראליות, ירדניות ופלשתינאיות שכנות, הופכים המים ממקור למתחים למוקד של דיאלוג ושיתוף פעולה.
בני הנוער, "נאמני המים", לומדים להכיר ולהעריך את סביבתם הקרובה ואת האיומים על מקורות המים המקומיים, וכן מארחים ומתארחים בקרב בני הנוער מהקהילות השכנות. בסדנאות ובמפגשים האיזוריים הם מתוודעים לאחריות המשותפת לסביבתם, ויחדיו הם מתכננים ומוציאים לפועל פרויקטים אקולוגיים וקמפיינים משותפים. במהלך תשע שנותיו הוכשרו בפרויקט אלפי נאמני מים.
את הפרויקט ריכזה בשנותיו הראשונות ד"ר אפרת גמליאל-אטינסקי ז"ל, שנהרגה בחודש מרץ 2010 בתאונת דרכים מחרידה בה נספו גם אמה ושני ילדיה. אפרת מילאה תפקיד מרכזי ביצירת המסגרת להצלחת הפרויקט והיא תיזכר תמיד על אנושיותה, מסירותה ואהבת האדם שהיתה בה.
עובד ציבור: שרון נסים – מנכ"ל רשות נחל הקישון: מאז מינויה כמנכ"ל רשות נחל הקישון, בגיל 30 בלבד, מובילה שרון נסים בנחישות ותוך הפגנת אומץ לב ציבורי את המאמץ לשיקום הנחל, שסבל במשך שנים רבות מזיהום כבד, ולשמירת גדותיו פתוחות לציבור הרחב, כאחד ממוקדי הטבע האחרונים במפרץ חיפה. נסים פועלת בשיתוף פעולה עם גופים סביבתיים כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מכון דש"א ועוד, מול לחצים כבדים מצד גורמים אינטרסנטיים וכלכליים רבי עוצמה, המבקשים ליעד את גדות הנחל לפיתוח תשתיות נמליות ולמשטחי אחסון למכולות.
בפעילות זו מחזקת שרון את האמון ביושרתם וחריצותם של נושאי משרה ציבוריים, ופועלת להבטיח את עתידו של נחל הקישון כנחל חי המהווה דוגמא ומופת לשיקום נחלים מזוהמים אחרים, ואבן שואבת לציבור הרחב במטרופולין חיפה. שרון היא מוסמכת החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובוגרת תכנית מנהיגות סביבתית של מרכז השל, אוניברסיטת תל-אביב והמשרד להגנת הסביבה.
קיימות עירונית: גינות קהילתיות – קהילות עירוניות חוזרות לשורשים: כ-200 גינות קהילתיות – תופעה שנולדה כהתארגנות תושבים בירושלים ותפשה תאוצה בעשור האחרון בסיוע החברה להגנת הטבע – משמשות בסיס לפעילות קהילתית בעשרות ערים ברחבי הארץ. בפעילות לוקחים חלק קהלים מגוונים: עולים מאתיופיה בבאר שבע ובת-ים, עולות קשישות מרוסיה בלוד, יאפים בפלורנטין, ותיקים בירושלים ועוד קבוצות רבות בכל רחבי הארץ. בשנים האחרונות הכירו המשרד להגנת הסביבה ומשרדים ורשויות מקומיות אחרים בחשיבות הנושא, והם מסייעים רבות לקידומו. ארגונים נוספים, ובראשם הג'וינט, הכירו בתרומה החברתית של הפרויקט, ופועלים להפוך אותו למודל כלל-ארצי.
התושבים לוקחים אחריות על שטח פתוח בשכונתם, מנהלים חיי קהילה סביבו, עובדים את האדמה ופועלים למימוש אקולוגיה מעשית בעיר. באמצעות הגינה מפנימים התושבים עקרונות של חיים מקיימים בעיר ועוסקים בנושאים כמו מחזור אשפה ויצירת קומפוסט, שימוש מושכל וחסכני במים, גידול עצמי של ירקות ופירות, שימוש חוזר במוצרי צריכה ועוד. פעילות זאת נעשית לצד פיתוח והעצמה של הצד הקהילתי של תושבים אלו והפיכתם לתושבים מעורבים יותר ומעורים בחיי קהילתם.
גלובוס שחור: לראש הממשלה והרפורמה בתכנון - תחת מעטה חשאיות ומידור כבד מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודשים האחרונים את אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שנעשו אי פעם בישראל. הרפורמה, הכוללת ריסוק מוחלט של מערכת התכנון, החלשת המעורבות הציבורית בכל רמות התכנון ונטישה של ערכים חברתיים וסביבתיים, כוללת חוק תכנון ובנייה חדש, בן למעלה מ-600 סעיפים, העלול להוות מפגע חברתי וסביבתי לדורות. למרות חשיבותה, הרפורמה מקודמת באמצעות שורה של מחטפים פוליטיים, ללא התייעצות הולמת עם גורמים מקצועיים וציבוריים בממשלה ומחוצה לה, ומבלי שתהליך חקיקתה יהיה שקוף לציבור.
מלבד ההליך הבעייתי בו קודמה, לרפורמה יהיו השלכות סביבתיות וחברתיות חמורות: החלשת המעורבות, הקטנה ממילא, של הציבור בהליכי התכנון; הגברת הסיכון לשחיתות; איום על המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים; העברת סמכויות לוועדות המקומיות בלי להבטיח ייצוג אמיתי לכלל התושבים והמגזרים; הגדלת פערים חברתיים; והפרטה של הליכי הבחינה הסביבתית של תכניות חדשות. ארגונים סביבתיים וחברתיים פועלים במשותף נגד הרפורמה ונגד אופן קידומה, במסגרת "המטה לתכנון אחראי.
