כינוס תל אביב לחינוך מתקדם, של עיריית תל אביב-יפו וסמינר הקיבוצים ה-5 במספר, התקיים השנה בל"ג בעומר, במתחם התיאטרון הקאמרי ולקחו בו חלק כ-1000 אנשי חינוך מובילים מהארץ ומהעולם, אנשי אקדמיה וחוקרים שדנו במדיניות החינוך בישראל. ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, אמר בכינוס: "אם יש סכנות שהציבוּריות הישראלית מתעלמת מהן, קוברת את ראשה בחול ומסרבת להכיר בהן – חובה לשוב ולהתריע באוזניה, חובה לחזור ולומר את הדברים שוב ושוב"

בשנים האחרונות קרו כאן בתחום החינוך דברים שליליים ומסוכנים – שחובה להלחם בהם, עד שיבואו על תיקונם. בסידרה של חוקים שנחקקו בשיטת הסלמי, איפשר המחוקק הישראלי את כרסום החינוך הממלכתי. היום מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה החינוך הפרטי ממומן על ידי הציבור – בלי שהוא יידרש לקבל על עצמו מינימום של תביעות חינוכיות, החיוניות לעתידה של החברה.

בחינוך הפרטי אצלנו כל אחד מלמד את מה שהוא רוצה – אפילו אם הוא מסרב ללמד את מה שהמדינה רוצה. פלגים איסלאמיים קיצוניים יכולים לחנך נגד מדינת ישראל – והמדינה תממן את החינוך שלהם, כך גם החרדים מלמדים רק את מה שהם רוצים – ואינם מוכנים ללמד את הליבה האזרחית של מקצועות שכל מדינה מודרנית רוצה שתהיה נחלתם של כל אזרחיה, כדי שיידעו מה פירושה של דמוקרטיה ויהיו מסוגלים לקיים את עצמם כבוגרים, ולא ליפול מעמסה על הקופה הציבורית. גם העשירים ובעלי האמצעים מנצלים את החוקים הללו ומקימים מסגרות פרטיות המבדלות אותם מחסרי האמצעים וכל זאת בסיוע של כסף ציבורי על פי חוק.

בכוחם של לחצים פוליטיים, בשם הרב-תרבותיות וסיסמאות מתקדמות אחרות – מדינת ישראל מממנת ומטפחת ציבורים שלמים של מתבדלים ואם תרצו בורים – שמספרם הולך וגדל בקצב מבהיל המסכן את חוסננו החברתי והכלכלי. אני יודע שאני חורג מן התקינות הפוליטית – אך הדברים הם בנפשנו - וצריכים להיאמר.

אין מנוס אלא לדבר בגלוי על קיומם של שני צדדים בחברה הישראלית: אלה התורמים לביסוסה ולפריחתה - לא רק להגנתה ולבטחונה – והצד של אלה הממומנים באמצעותם. חלקו של המגזר היצרני בחברה הישראלית הולך ומצטמק – בעוד המגזר האחר רק הולך ותופח – בעידודה של המדינה ובמימון ציבורי. ברור שלא לעולם חוסן. לא לאורך זמן יוכל הצד האחד לשאת על גבו את הצד השני.

לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה כדי להבין שאם נמשיך לממן את החינוך הפרטי בדרך שבה אנחנו עושים זאת היום - בלי כל התערבות בנושאי הלימוד וחומרי הלימוד – נגיע בעתיד הלא רחוק למצב שבו שוב לא נוכל לעמוד בכך.

הדברים חייבים להאמר שוב ושוב – אף שהם ידועים כמובן לכל – כי אין לנו ארץ אחרת. אזרחי המדינה וממשלת ישראל צריכים לפקוח את עיניהם. חייבת לבוא התפכחות – ואולי אף התמרדות – בקרב הרוב, הרוב האזרחי הדומם – שתשיב לדמוקרטיה הישראלית את זכותה ויכולתה להתערב ולקבוע באותן סוגיות שהן בנפשה – כמו סוגיית החינוך".

בתגובה לסערה שחוללו דבריו של ראש עיריית ת"א, רון חולדאי, אמר הבוקר ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר השדולה למען צמצום תופעת ההשתמטות ועידוד הגיוס לצה"ל כי: "דבריו של חולדאי מהווים תעודת עניות למדיניות הרכה שנוהג הרוב הדומם במדינת ישראל כלפי המגזר החרדי. לא סגנונו של חולדאי הוא שחשוב אלא תוכן דבריו. בעבר התרעתי כי ההנהגה לא יכולה להרשות לעצמה לטמון את הראש בחול כש- 50% מכיתות א' שנפתחו ב-6 השנים האחרונות שייכות למערכת חינוך לא-ציונית. לצערי, אין לצפות מהממשלה הנוכחית, בהרכב הקואליציוני הזה, לחולל את השינוי, במיוחד לאור העובדה שחבריה הם סרבנים סדרתיים בכל הקשור להצעות חוק שנועדו לצמצם את תופעת ההשתמטות".

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פתח את הכינוס במסגרת מושב הפתיחה, במליאה השתתפו גם פרופ' דיוויד הנסן מאוניברסיטת קולומביה, הנשיא היוצא של האגודה האמריקנית לחקר החינוך, פרופ' אליה לייבוביץ', דב לאוטמן - חתן פרס ישראל ויו"ר "הכל חינוך", ח"כ משה גפני, אלוף (מיל.) אלעזר שטרן ואחרים.

בין הנושאים שנדונו במושבי הכנס השונים ניתן למצוא את: הליבה החינוכית הגזורה למגזרים, ההגנה על האקדמיה כדי שתגן עלינו, אתגרי החינוך בעידן הגלובליזציה, התנהגות מתפרקת ואתגרי החינוך, הצלחות ופריצות דרך בעשייה החינוכית והקשר בין החיים באינטרנט לבית הספר - מה הקשר? מה הפשר?

במושב הסיכום - הרצאה מרכזית מפי פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, שתדבר על "הרהורים וערעורים מבית הספר היסודי ועד למחקר אקדמי בסיסי". עוד נשאו דברים במושב הנעילה גדעון סער, שר החינוך, רון חולדאי, ראש העירייה המארחת וחגי מירום, יו"ר הוועד המנהל של סמינר הקיבוצים.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS