התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, שסייעו להם בהתנגדות לא אלימה . כמה מהתושבים נחבלו והוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. המשטרה עצרה מפגינה אחת. השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים הרסו את מבני המגורים והצאן והשמידו אל מטעי הפירות וחלקות עצי הזית של התושבים.
תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.
הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. תושבי אלעראקיב אינם פולשים: כפרם קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים. הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע.
המטרה המוצהרת של הריסת הכפר היא הקמת יער של הקרן הקיימת לישראל. קשה לנתק את הארוע היום באלעראקיב מדברים שאמר ראש הממשלה מר נתניהו, שהזהיר אתמול מפני מצב שבו "גורמים שונים ידרשו לאומיות וזכויות בתוך ישראל, בנגב למשל, אם ייווצר אזור בלא רוב יהודי. זה קרה בבלקנים וזה איום ממשי".
באגודה לזכויות האזרח הביעו זעזוע מהריסת בתי הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב הבוקר. מאות תושבי הכפר, על ילדיהם ומשקי החי שלהם, נותרו מחוסרי קורת גג. כ- 35 מבנים, בהם מבני קבע ואוהלים, הוחרבו כליל, במטרה לנטוע יער של קק"ל על אדמות הכפר.לדברי עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה "הריסת הכפר היא פעולה ברוטאלית של רשויות המדינה נגד אזרחיה ותושביה, המערערת את יסודות הדמוקרטיה וזכויות אדם ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים - נשים, גברים וטף. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים ואינם פושעים. כל רצונם הוא להמשיך ולגור על האדמות שבבעלותם, בהן חיו עוד מהשנים שלפני קום המדינה. יש לחדול מהצעדים הכוחניים, ולאמץ מדיניות המבוססת על הידברות והכרה בזכויות האזרחים הערבים על אדמתם ההיסטורית בנגב"
עו"ד אבורביעה מוסיפה עוד, "ההרס הברוטאלי אינו מתרחש בחלל ריק. על אף שהבדואים יושבים בסך הכל על שלושה אחוזים מאדמות הנגב, האווירה הציבורית הנוכחית היא של דה-לגיטימציה לציבור הערבי כולו, ובממשלה נשמעים תדיר איומים והפחדות מפני 'ההשתלטות' של התושבים הבדואים. ראוי להזכיר לממשלת ישראל כי חובתה לנהוג בבדואים כפי שיש לנהוג בכל אזרחי המדינה".
"מזה שנים רבות מזניחה מדינת ישראל את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, במטרה מכוונת לנשל אותם מאדמותיהם ולצמצם ככל שניתן את שטח המחיה שלהם. הועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם קבעה כי יש לחדול מניסיונות הנישול של התושבים בכפרים הלא מוכרים, ותחת זאת לקדם פשרה והכרה בזכויותיהם על הקרקע, אולם בינתיים, דבר לא קרה. תביעת הבעלות של אנשי הכפר אל-עראקיב על האדמות מתבררת כעת בבית המשפט." הוסיפו באגודה לזכויות האזרח.
