ועדת שניט

(בארץ)

פרופ' דן שניט, יו"ר ועדת "שניט" בהתבטאות פומבית נדירה: "אחריות הורית משותפת לאחר גירושים - לא חלוקת זמן שווה בטיפול בילד, אלא מתן אפשרות לקשר אמיתי ומשמעותי בין שני ההורים והילד". בכנס שערך המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה הוסיף פרופ' שניט כי בגלל ריבוי אינטרסים, הוועדה כמעט שותקה לחלוטין. פרופ' וורשאק, אחד המומחים הגדולים בעולם בנושא, אמר: "לאמהות אין מונופול על הורות טובה ונכונה והאבות יכולים להיות הורים לא פחות טובים"

(דעות)

בשורת השוויון ההורי פרצה לתודעה בשנת 2008 כאשר פורסם דו"ח הבינים של ועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין ופרידה, אשר המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, ושוויון הורי. בשנת 2012 עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו ולא קראו את הדו"ח. בחיפה, השופטת אספרנצה אלון אשר צברה תלונות אין ספור מגברים וארגוני אבות, ממשיכה להתנהג כאילו אין שניט ואין שוויון. החלטה מקוממת במיוחד, מתאריך 7/3/2012 בתמ"ש 11995-09-09 המגלה לכאורה משוא פנים מובהק לטובת נשים, מעוררת חמתם של ארגוני הגברים, אשר דורשים העברתה לבית משפט שאיננו משפחה

(מאמרים - משפט)

לאחר שבחודש האחרון עסקנו בנושאי הגירושין והמזונות במסגרת "המדריך לגירושין", השבוע נעבור לעסוק במשמורת וסדרי ראיה. עם פרוץ המשבר בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר מי מהצדדים עוזב את הבית, וכאשר לצדדים ילדים מתחת לגיל 18- יש להחליט בדבר משמורת על הילדים, וכן קביעת סדרי הראיה. כלומר- יש להחליט איזה הורה יהיה הורה משמורן, אצלו יגורו הילדים וישהו רוב הזמן, ואיזה הורה יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף - כלומר באילו ימים ושעות ישהו עימו הילדים

(דעות)

אחד העיוותים הכי גדולים של מערכת המשפט בנוגע לילדים להורים גרושים הוא נושא המשמורת המשותפת. למרות הרוח החדשה שנושבת בבתי המשפט, שמהותה קבלה והפנמה של מסקנות ועדת שניט שמהותן אחריות הורית משותפת, עדין אנו עדים לאחד הפרדוקסים הגדולים ביותר - בכדי לקבל משמורת משותפת צריך לקבל את הסכמת האישה. או במילים אחרות: לצפות לסוג של גדלות רוח שאני לא בטוח כמה אנשים מכילים אותה, שמהותה ויתור בעת מאבק

(דעות)

עד שלא פניתי אל ח"כ הגברת זהבה גלאון בנושא תלונות השווא בגירושין, לא ידעתי שאני שייך ל"תופעה שולית שבשולית".  לתומי חשבתי שיו"ר מפלגה שחרטה על דיגלה שוויון זכויות, שלא נאמר מלחמה לשוויון, תהייה הכתובת המתאימה. היו"ר הנכבדה שלוחמת, על פי המסופר בתקשורת, וחרדה לזכויותיהם הבסיסיות של נשים, ילדים, עובדים זרים, בני הדת הלא יהודית, הח"כ הנכבדה שמקדמת בימים אלו חקיקה בעניין מענק ליוצאות ממעונות לנשים מוכות וחקיקה חלופית למסקנות ועדת שניט, הייתה הכתובת הטבעית לפנייה שכזו ...אז זהו שלא !!!

(הדופק הפוליטי)

בימים אלה פנתה הקואליציה למען הילדים והמשפחה, ארגון האבות הגרושים, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בבקשה להכריז על נשות מרכז רקמן לקידום מעמד האשה כלוביסטיות לכל דבר וענין, ולאסור כניסתן לכנסת. זהו רק קצה הקרחון של מחלוקת חריפה סביב הצעת חוק חדשה מטעם חברות הכנסת הפועלות לקידום מעמד האשה, הפועלת לטרפוד המלצות ועדת שניט

(מאמרים - משפט)

בתאריך 19/1/12, החליט שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את החלטותיה של ועדת שניט, שמונתה לבדוק את סוגית חזקת הגיל הרך - והורה על העברת מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת להכין הצעת חוק בהתאם להמלצות. המלצתה העיקרית של הועדה הינה ביטול חזקת הגיל הרך, והינה בעלת השפעה מסיבית על הורים לילדים בני למטה מ-6 שנים, המצויים בסכסוך גירושין וחלוקים בשאלת המשמורת וסדרי הראיה

(בארץ)

הכנס השנוי המחלוקת שמתוכנן להתקיים מחר (יום ג’) במכון רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, ממשיך לעורר סערה. "ניסיון לשיבוש הליכי משפט בהיקף שטרם נודע כמותו בישראל", כתבה חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ לשר הרווחה משה כחלון. כעת נודע, כי גב' רותי דניאל, חברת ועדת שניט, שהוזמנה לפנל בתום הכנס, הודיעה במכתב דחוף למארגנים כי היא מסרבת להיות "עלה תאנה לכנס מגמתי שהאג'נדה שלו ברורה." גם ד"ר פרץ סגל, מרכז ועדת שניט מטעם משרד המשפטים, וראש תחום חקיקה, הודיע עתה על ביטול השתתפותו במחאה על "האינדוקטרינציה המתוכננת בכנס"

(הדופק הפוליטי)

כנס במרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן מעורר מלחמה בין המינים, והתנצחויות בלתי פוסקות בין ארגוני הנשים, ארגוני הגברים, חברי כנסת, בכירים במשרד המשפטים ומשרד הרווחה, ואפילו תביעות משפטיות בארה"ב, בטקסס ובפנסילבניה שנפתחו ע"י אבות ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית במטרה לאיים על התורמים לבר אילן. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ פועלת לסגור את הכנס המוגדר כ"הסתה אכזרית נגד גברים, וניצול לימודי המגדר לשלילת זכותם של אבות לקשר עם ילדיהם ברמות שלא נראו עדיין בארץ"

(הדופק הפוליטי)

האו"ם: על מדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך ולהקטין את מזונות הקטינים על מנת לאפשר לאבות קיום מינימאלי בכבוד