איש העסקים דורון לבנת עלול להיות הישראלי הראשון שיעמוד לדין במדינה אירופית באשמת הפרת החוק הבינלאומי, וזאת בגלל מעורבותו של לבנת בבניה ב"גדר ההפרדה" ובהתנחלויות. התביעה הכללית ההולנדית בוחנת כעת את חומר הראיות נגד לבנת ונגד שותפיו ההולנדים בחברת ריוול (Riwal), וצפויה לפרסם בקרוב את החלטתה לגבי הגשת כתבי אישום
החקירה נפתחה לאחר שהפרקליטים קיבלו לידיהם את המסמכים והמחשבים שהוחרמו בפשיטת היחידה הארצית לחקירות של משטרת הולנד על משרדיה של ריוול בעיר דורדרכט. המסמכים מעידים כי דורון לבנת והחברה שבבעלותו, באמצעות הסניף הישראלי שלה "לימה אחזקות", השכירו מנופים וציוד הרמה לצורך בנית "גדר ההפרדה" באדמות הכפר חיזמה שמצפון לירושלים ובאדמות הכפר אל-חאדר שבאזור בית לחם, וכן לצורך בניה התנחלותית בהתנחלות ברקן והתנחלויות אחרות שהוקמו ליד הכפר בורקין.
לאור המשמעות התקדימית וההשלכות הפוליטיות והדיפלומטיות של ההחלטה אם להגיש כתבי אישום, עשויים גורמים בכירים במערכת המשפטית ההולנדית להיות מעורבים בקבלת ההחלטה. במקרה שתימצא אשמה בהפרת החוק הבינלאומי עשויה חברת ריוול לספוג קנסות כבדים ומנהלי החברה וביניהם דורון לבנת עשויים להישפט גם לעונשי מאסר.
ההליכים כנגד דורון ליבנת ויתר מנהלי חברת ריוול החלו לאחר שהוגשה תלונה רישמית נגד החברה על ידי עורכת הדין ליזבט זגפלד המייצגת בהולנד את ארגון זכויות האדם הפלסטיני "אל חאק" מרמאללה. התלונה התבססה על סעיף בחוק ההולנדי הקובע כי עבירה על החוק הבינלאומי מהווה גם עברה על החוק ההולנדי הפנימי אשר המשטרה מחויבת לחקור את החשודים בה ועל בתי המשפט ההולנדים לדון אותם ולהענישם.
לתלונה צורף העתק מהחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג משנת 2004, אשר קבע כי מדינת ישראל עוברת על החוק הבינלאומי בכך שהיא בונה את "גדר ההפרדה" בתחומי הגדה המערבית הכבושה ומפקיעה לצורך כך את אדמתם של פלסטינים. בית המשפט קבע אז כי למדינת ישראל שמורה הזכות לבנות גדר גבול כדי למנוע הסתננות של מפגעים לשטחה, אולם גדר זאת חייבת להיות ממוקמת על גבולה הבינלאומי המוכר של ישראל, כלומר על הקו הירוק, וכל חריגה מתוואי זה מהווה היא הפרה של החוק הבינלאומי.
בהתאם לכך קראו שופטי בית המשפט הבינלאומי לכל המדינות החברות באו"ם והחתומות על אמנת ג'נבה שלא לשתף פעולה עם הקמת הגדר ולמנוע מאזרחיהן שיתוף פעולה כזה. פסיקה זו מאפשרת למדינות – במקרה זה להולנד - לאכוף את החוק הבין לאומי באמצעות החלת אחריות על תאגידים וחברות פרטיות. דורון לבנת, בהיותו אזרח ישראלי שהוא אחד הבעלים של חברה הרשומה בהולנד, כפוף לחוק ההולנדי בנושא זה.
כבר לפני מספר שנים עורר הנושא שערורייה ופולמוס בדעת הקהל ההולנדית, כאשר צוות טלוויזיה הולנדי צילם מנופים העובדים בהקמת גדר ההפרדה וכן בבניה בהתנחלויות ועליהם הלוגו של חברת ריוול. חברי פרלמנט ממפלגת העבודה ההולנדית העלו את הנושא והפנו שאילתות לשר החוץ. בעקבות זאת התריעה ממשלת הולנד בחברת ריוול בשנת 2008 שלא להמשיך לקיים פעילות בשטחים הפלסטינים הכבושים. אולם ארגון "אזרחים מאוחדים למען השלום" באמסטרדם אסף הוכחות ועדויות כי החברה מתעלמת מפנית הממשלה וממשיכה בפעילות זאת.
אי לכך, אם אכן יפתחו הליכים נגד דורון לבנת ונגד חברת ריוול, עשויה לעלות נגדו הטענה כי למרות שהוזהר המשיך ביודעין בהשכרת מנופים וציוד הרמה לצורך פעילות בניה המנוגדת לחוק הבינלאומי ומהווה בכך גם עבריה על החוק ההולנדי.
תנועת גוש שלום מוסרת כי פרשה זו היא עוד אחד מאותות האזעקה המתרבים והולכים המעידים על התדרדרותה של מדינת ישראל לעבר בידוד בינלאומי מוחלט והרה אסון. "לפני עשור, הרשויות במדינה כהולנד לא היו מעלות על דעתן לנקוט בצעדים כאלה. ממשלת ישראל מחדשת את הבניה בהתנחלויות, יוזמת חוקי נאמנות ופרובוקציות חדשות לבקרים, מתגרה בעולם כולו, מתנכרת לטובים בידידיה של מדינת ישראל ודוהרת בדהרת אמוק אל התהום."
