הצעת החוק "משתמטות בשם הדת", שיזמו ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר השדולה הפרלמנטארית לצמצום תופעת ההשתמטות מצה"ל, ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ מירי רגב (ליכוד), עלתה בעבר בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה לא זכתה לתמיכת השרים החרדיים בממשלה בטענה כי היא מהווה פגיעה בסטאטוס קוו ואף עוררה ויכוח סוער בתוך הקואליציה, ויכוח שבסופו נכפתה עמדתם של החרדים על שאר חברי הממשלה. גם הניסיונות להגיע לפשרה בין יוזמי ההצעה לבין השרים החרדיים בנוגע לנוסח הצעת החוק לא צלחו.
למרות זאת, יוזמי ההצעה העלו אותה להצבעה שמית במליאת הכנסת, אך בשל משמעת קואליונית היא נדחתה גם אז. באותו דיון, הצהירו נציגי הקואליציה כי בכוונת משרד הביטחון לגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא, ואולם טרם נעשה דבר.
על-פי הצעת החוק שיזמו ח"כ חסון, מטלון ורגב, תידרשנה נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי במשך שנתיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להגשת התצהיר. עוד מוצע, כי תוטל עליהן החובה לצרף לתצהיר אישור רשמי מהמוסד בו למדו. למרות זאת, במקרים שבהם לא למדה נערה במוסד חינוכי מעין זה, מוצע להשאיר פתח להפעלת שיקול-דעת וסיכוי למי ששכנעה את המראיין בלשכת הגיוס כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
לדברי ח"כ ישראל חסון "בכך ניתן יהיה להשיג את האיזון הראוי בחוק ולצמצם, עד כמה שניתן, את תופעת ההשתמטות בשם הדת בקרב נערות. לא נאפשר מצב לפיו נערה שמעוניינת לקבל פטור משירות צבאי מצהירה רק שהיא שומרת דת, כשרות ושבת ואחר-כך נוסעת להשתזף בים בביקיני".
ח"כ חסון הוסיף כי הוא "מקווה ש'קואליציית המחנה הלאומי' לא תסכל את הצעת החוק שוב. בכל מקרה, זוהי שעת מבחן גורלית עבור חבריה". לדבריו, "כל עוד צה"ל הוא "צבא העם", המושתת על ערכים כמו הקרבה, סולידאריות, אחוות לוחמים ושותפות-גורל, לא נרשה לדרדרו במדרון חלקלק שבסופו יהפוך לצבא של שכירים שעבורם הצבא מהווה מקום עבודה ותו-לא"
כיום, על-פי החוק הקיים, נדרשות המעוניינות בקבלת פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש רק תצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני, לפיו טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות בטחון, הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו והן אינן נוסעת בשבת. לאחר מסירת תצהיר זה, הן פטורות משירות ביטחון.
ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, התבטא בנושא בריאיון שהופיע ביום ו' האחרון במוסף לשבת של העיתון "ידיעות אחרונות". לדבריו "לא אביע דעה בסוגייה של האם בת דתיה יכולה לשרת בצבא, למרות שאני יודע לתת גם לדתיות את התנאים לשרת בצבא, ויש לנו לא מעט בנות דתיות. מה שמפריע לי הוא שבנות שאינן דתיות עושות שימוש ציני בחוק. ב-1996/7 עמדנו על כ-20% 'מצהירות'. היום זה קפץ ל-36%. לדעתי, יש היום 3,000-4,000 מתחזות. כבר עכשיו 45% מהבנות לא מתגייסות לצבא, והגיע הזמן לשנות את הקריטריונים. אפילו אצל הבנים יש סף ל'תורתו אמונתו': צריך להביא אישור על לימודים בישיבה או 4-5 יחידות תלמוד בתיכון. אצל הבנות אין כלום. פעם לחש לי ח"כ חרדי באוזן: 'אתה לא מבין למה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתנגדים לכך שבנות ישראל ישרתו בכלל בצבא'. לדעתי, החברה הישראלית לא יכולה להשלים עם זה. ואגב, גם אם אני מצליח לגלות בת ששיקרה, אני לא יכול לעשות לה כלום".
