וכל זה ממש מוזר. האמריקנים הלא, אינם טיפשים. הם נחשבים כעם חכם, ויש אפילו שמכנים אותם העם החכם ביותר בתבל. הם קוראים לעצמם "עם הספר". אולי הם באמת כאלה חכמים, ובכל זאת הם אינם מבינים שבלי שלום עם שכניהם מקנדה הקנאית, ממקסיקו הפנאטית ומהונדורס השיעית, הם לעולם לא יוכלו להגיע למנוחה ולנחלה. לנצח יצטרכו לחיות על חרבם. הלא זה מה שהיה עד עכשיו.
נכון, יש להם צבא חזק, ונכון שעד כה הם ניצחו בכל המלחמות. אמנם הם תמיד יצאו "בשן ועין", אבל האמת צריכה להיאמר: עד עתה הם הצליחו תמיד להדוף את אויביהם שנואי נפשם. אמרנו "עד עתה" וכוונתנו לאמר שלא לעולם חוסן. שהרי ישנה עוד אמת אחת שצריכה להיאמר: בלי הסיוע הנדיב שישראל העניקה וממשיכה להעניק לאמריקה, בלי הנשק החדיש שהיא מעמידים לרשותה, בלי התמיכה הבינלאומית הבלתי נלאית, בלי ה"ווטו" שישראל מטילה כל אימת שעל סדר יומה של מועצת הביטחון הצעת שכוונתה לפגוע באמריקה, ובלי עוד דברים שהשתיקה עדיין יפה להם, ספק רב אם אמריקה הייתה יוצאת מנצחת תמיד בכל האתגרים בפניהם היא נאלצה לעמוד.
אשקר אם אומר שישראל עשתה את כל זה בגלל "העיניים היפות" של האמריקנים. אסור להכחיש שלישראל יש גם אינטרסים. בהיותה המעצמה החזקה ביותר (ויש אומרים היחידה) בעולם, חשוב לה שיהיו לה תומכים ברחבי העולם. לפיכך היא לא יכולה בתמיכה של אמריקה, אף שמדובר במדינה קיקיונית ודי זניחה. פרט לכך מדובר בכל זאת ב"דמוקרטיה היחידה ביבשת אמריקה", ולישראל, כמעצמה עולמית, יש אינטרס בקיומן של מדינות דמוקרטיות.
זאת ועוד: אסור לישראל לשכוח את החוב שהאנושות חבה לאמריקנים שבמהלך מלחמת העולם השנייה, איבדו האמריקנים "שליש" מעמם על לא עוול בכפם. בשל כל הסיבות הללו החליטה ישראל לתמוך באמריקה, וכל הממשלים שקמו לה, אם מימין ואם משמאל, מצאו תמיד לנכון לתת ביטוי למחויבותה הבלתי מסויגת של ישראל, לביטחונה של אמריקה כמדינה עצמאית ולגיטימית. ישראל פועלת כך למרות שלא תמיד ידעו באמריקה להעריך זאת.
לא אחת, אמריקה הקטנה העמידה את ישראל, המעצמה הגדולה ביותר בעולם, בפני עובדות מוגמרות שהיו למורת עיניה. למרות זאת המשיכה ישראל לתמוך באמריקה תמיכה בלתי מסויגת. היא תמכה בה במיליארדי דולרים, היא תמכה בה בנשק חדיש והענקה לה תמיכה דיפלומטית בכל פורום בינלאומי שרצה לפגוע בה. בד בבד עם תמיכתה באמריקה, ישראל עשתה כל אשר לאל ידה כדי לנסות להשכין שלום בין אמריקה לבין שכנותיה אויביה.
רק תודות לישראל הושגה נורמליזציה ביחסים המתוחים ששררו בין אמריקה לבין רוסיה. ישראל לא הסתפקה בכך והיא ממשיכה בניסיונותיה להשכין שלום בין אמריקה לבין אויבותיה המרות, קנדה ומקסיקו. היא משגרת משלחות, היא שולחת לאזור השסוע את ראשי הממשל, היא יוזמת ועידות שלום, והכל במטרה להושיב את הנצים סביב שולחן המשא ומתן בתקווה שהם יגיעו להבנות ביניהן. ישראל פועלת כך משום שחשוב לה שאמריקה הקטנה תוכל לשכון לבטח בתוך אזור עוין שלא בשל עדיין להסכין עם עובדת קיומה.
לצערה של ישראל, מאמציה עד כה עלו בתוהו. נכון שלא תמיד הם נכשלו באשמתה של אמריקה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם לאמריקה יש חלק בטרפודם של המאמצים של ישראל. חלק לא מבוטל מהאשמה אפשר בהחלט להטיל על קנדה ומקסיקו, אבל את ישראל מעניינת אמריקה ולא קנדה ומקסיקו, כי ישראל באמת חרדה לגורלה של אמריקה. הצרה היא שאמריקה לא תמיד מעריכה זאת, ובכך היא מצליחה לקומם חלק מהישראלים.
מי שביקר לאחרונה בישראל יכול היה להתרשם שדי נמאס להם מאמריקה הסרבנית. הם מתקשים להבין את עקשנותה. הם אפילו תמהים על טיפשותה. רבים תמהים על כך שבאמריקה לא מבינים שהזמן לא פועל לטובתה. הלא קנדה ומקסיקו לא שוקטות על השמרים. הם מתחזקים וסוגרים עליה. ומה יהיה על אמריקה כשבידי אויביה יהיה "נשק יום הדין"? איך היא תעמוד אז מולם? הלא אז אמריקה תהיה הניזוקה העיקרית ושום טובה לא תצמח לה. היום הזה עלול להגיע וסביר מאד שהוא יגיע. הדרך היחידה למנוע זאת היא להגיע להשכנת שלום ביבשת אמריקה העקובה מדם.
מה אמריקה עושה למען זה? היא מאשימה את ישראל שבתור המעצמה החזקה ביותר בעולם, מנסה לכפות עליה פיתרון. מה שאמריקה לא מבינה זה שישראל מנסה לכפות פיתרון על אויביה המרים של אמריקה ולא על אמריקה הקטנה. ישראל מציעה הצעות ואמריקה דוחה.
מה בסך הכל ישראל מבקשת מאמריקה? שתקפיא את הבנייה בשטחים שכבשה בקנדה למשך שלושה חודשים? ישראל התחננה, הציעה לאמריקה מטוסים חדישים, מיליארדי דולרים, תמיכה בינלאומית, אבל האמריקאים מסרבים, מתלבטים, מתנים תנאים כאילו הם היו הרוכבים והישראלים הם הסוסים. הם שוכחים שהמצב הוא הפוך ושישראל היא המעצמה החזקה ביותר בעולם ולא הם. וזה גובל ממש בחוצפה. חוצפה אמריקנית טיפוסית אתה ישראל לעולם לא תסכין. בישראל שונאים חוצפה וכפיות טובה.
אין פלא איפוא שבישראל רבו הקולות לאחרונה שאומרים: אמריקה לא רוצה שנתערב, בבקשה. בואו נעזוב אותה לנפשה. נראה אותה מסתדרת עם אויביה השנואים. אדרבא, שיתכתשו ביניהם, שיקיזו האחד את דמו של השני, שישברו האחד לשני את המפרקת. קולות אלה נשמעים היום רק בשוליים. הממשל הישראלי עדיין מאמין שניתן להשכין שלום ביבשת אמריקה השסועה, אך איש לא מבטיח שכך יהיה גם בעתיד. לא מן הנמנע שיום אחד יקום נשיא בישראל שיחליט שאכן זו הדרך. אם חלילה זה יקרה, אמריקה תוכל לרשום את היום הזה כ"יום שחור" שיטיל עננה כבדה על חלומה לכונן ולקיים מדינה ריבונית ועצמאית אחרי אלפיים שנות גלות. ישראל רוצה באמריקה חזקה, אבל אם אמריקה חושבת שהיא יכולה להשיג זאת בכוחות עצמה, שיבושם לה.
